;.creal

;.l1,6,60,66,1,0,12,72,192,2,17,42,127,12,1,

אנשים אמיתיים

מאמר מאת דרור למפר

------------------

אנו רגילים כול כך לרשת האינטרנט ולעולם הדיגיטלי לפחות רובנו כך - מי שלא ברשת נאלץ להסתפק בחיים האמיתיים ויש כאלה שחיים באמצעות הרשת חיים אונליין.

אני רוצה לדבר במאמר/חיבור קצר זה על צ'אטים של תמיכה בחדרי שיחות ברשת IRC צ'אטים לתמיכה ועזרה הדדית לא של אנשי מקצוע אלא של אנשים מתמודדים עם שלל בעיות החל מפוסט טראומה וכלה במחלות נפש קשות או הפרעות נפשיות כרוניות...

ראשית כול צ'אטים של תמיכה באינטרנט זה קודם כול באנגלית והם נימצאים בעיקר באתרים או רשתות בחו"ל והם מאת אנשים מחו"ל וזאת משום ששם הגישה לרשת יותר קלה לבעלי הצרכים והבעיות וקשי היום פה בארץ ישראל אנו נימצאים החשכת ימי הביניים בגול מה שנוגע לשימוש באינטרנט - למרות הדימוי הנוצץ של "אומת הסטארט אפ" או "יוניקורן" לישראל השנייה והשלישית אין כמעט צ'אטים של תמיכה לבעלי קשיים או צרכים נפשיים - נכון יש עמותות שמונעות על ידי רווח ואינטרסים זרים אבל אין צ'אטים של peer support תמיכת אנשים מתמודדים זה בזה -

פעם בשנות ה-2000 היה ניסיון כזה שניקרא היה "מקשיבים נט" של עמותה שהמניעה שלה היה לקושש משכורות למנכ"ל ולעובדים יותר מאשר לדאוג למתמודדים או ניפגעי הנפש בכול אופן העמותה הפעילה צ'אטים של תמיכה ושיחה לניפגעי נפש ומתמודדים בימי השבוע בשעות קבועות עם מנחים שהיו ניפגעי נפש בעצמם - זה היה חובבני להדהים אבל זה היה אמיתי ניסיון אמיתי וכנה לתת מענה בשפה העיברית למתמודדים ולניפגעי נפש ולבעלי בעיות נפשיות שלא דרך "קווי חירום ומצוקה" של ער"ן או סע"ר - וכמובן שגם הניסיון הזה ניסגר בגלל קיצוצים וחוסר תקציב - כי למדינת ישראל ומשרד האוצר לא אכפת מניפגעי נפש כמו שלאף פוליטיקאי ישראלי לא אכפת מחולי נפש )וגם משרד הבריאות ולממסד השמרני של הפסיכיאטריה רואה איום בכול אמצעי חדש לשיפור תנאי חייהם של ניפגעי נפש איום על מעמדם אבל זה כבר נושא למאמר אחר(

בקיצור כיום אם אתה רוצה קבוצות או צ'אטים לתמיכה אתה צריך או להיכנס לטלגרם באנונימיות ולחפש בין סוחרי הסמים והשאר דרעק קבוצות תמיכה או להיכנס ל IRC רשת הצ'אטים החופשית ביותר שעדיין קיימת לחפש שם אבל לשם כך צריך אנגלית ולכן זה לא מתאים למי שיודע רק עיברית... כמובן שיש את DISCORD אבל דיסקורד זה בית זונות אחד גדול של גועל נפש לשם הולכים כול בני המילניום זבי החוטם אבל מי שיאהב יואהב אני לא אהבתי את ההמוניות של דיסקורד למרות שיש תפקיד ויעוד לפלטפורמה הזו אבל היא לא אידיאלית לשיחות דיסקרטיות אחד על אחד בעיניינים של מצוקה ונתמודדות נפשית והיא גם נורא שיטחית כמו דור המילניום כולו - בקיצור לא אהבתי...

שוב נחזור לטלגרם - שם נימצא את ישראל השנייה והשלישית שלא יודעת אנגלית ברובה אולי גם שם יש רגעי חסד אני בכול אופן לא מצאתי נחמה שם בקבוצות בין כול השיחות הסתמיות והגברים ונשים שמחפשים סטוצים וסמים וקבוצות סגורות ל"דתיים" שם יש מרצים וסרטונים של הרצאות על חזרה בתשובה ובחגים ושבתות הקבוצות האלה מתות...

אני התחברתי ל IRC הכי הרבה גם בגלל שזו הזדמנות לפגוש אנשים מחוץ לקופסה ומחוץ לגטו והקהילה הסגורה של "מתמודדים בישראל" היו שהזהירו אותי "אל תלך לשם יש שם אנטישמים" נכון יש כאלה אבל בשביל שישנאו אותי אני לא צריך אנטישמים יש שפע של שינאת חינם כלפיי גם בתוך קהילת המתמודדים בארץ ובמדינתנו הנחמדה...

רשת IRC מופעלת על ידי אנשים מכול העולם היא מבוזרת וכול מה שצריך כדי להתחבר זה תוכנת קליינט ל IRC וזהו אתה יכול לפתוח ערוץ )חדר שיחות - חדר צ'אט( משלך ואתה יכול לרשום שיהיה שמור לך כינוי יחודי לך כדי שתהיה לך זהות )כל מה שצריך זה אימייל וסיסמא(...

בקיצור בשנות הקורונה התחיל אצלי ה"חיפוש" אחר "קבוצת תמיכה" כולשהי באינטרנט - אני מתמודד עם מחלת נפש לא קלה ויודע אנגלית למזלי לכן )אפשר לומר באיחור אופנתי וארוך( הצטרפתי ל רשת IRC והתחלתי לחפש... בדרך כלל קבוצות של בריאות הנפש כאלה ואחרות...

היה זה שם מצאתי חדרי שיחות שמוקדשים לסכיזופרניה ו סכיזואפקטיב וביפולר )מניה דיפרסיה( שמנוהלים על ידי ניפגעי נפש בעצמם כמו כם מצאתי חדרי שיחות לניפגעי טראומה וניצולי התעללות )לא משנה ממה( ובכול אותם מקומות הסכימו לקבל אותי ולדבר איתי ולהכיר אותי ולתמוך בי וגם אני החזרתי באותו מטבע...

היייתה זו הבדידות הרבה שבה אני נימצא כבר מספר שנים שדחפה אותי אל רשת IRC ולמזלי שם פגשתי REAL PEOPLE אנשים אמיתיים מכול העולם מניו זילנד עד אלסקה משבדיה עד לארה"ב - ולהפתעתי הם לא היו אנטישמיים למרות שיש בהחלט ערוצים )כגון ערוצי 4CHAN( שהם של ניאו נאצים ואנטישמים ואנטי ישראלים אולם לרוב בחדרי שיחות של תמיכה באנגלית תמצא אנשים כמוך שהם מתמודדים עם מחלה או הפרעה נפשית ואין בהם שינאה כלפי יהודים - להפך רובם מחפשים אחר אמונה ודרך וגישה חיובית לחיים והעובדה שאני יהודי מישראל קסמה להם הם היו סקרנים כלפי ישראל וכלפי היהדות וכלפי שפת התנ"ך העיברית העתיקה והמודרנית...

לגבי התמיכה הנפשית באותם חדרי שיחות מה שאתה נותן זה מה שאתה מקבל פשוט במשמעו אתה מקבל מה שאתה משקיע באותו מקום - ואתה עלות לגלות שאתה מפתח מערכות יחסים מקוונות שהם ממש כמו מערכות יחסים אמיתיות בעולם האמיתי עם עליות וירידות קשיים ואהבה וחברות והרגשת קרבה...

במשך קרוב לשנתיים אני שם כמעט כול יום מהבוקר או הצהריים עד לערב או הלילה מעביר עם אותם אנשים את זמני אני מכיר מספר אנשים קבועים ועוד מספר אנשים מכיר בצורה שיטחית - היו לי רגעים בהם סיפרתי למישהו או שהוא סיפר לי דברים אישיים נורא משהו שאתה לא יכול לחלוק עם כמעט אף אחד בחיים האמיתיים או רק עם מטפל או פסיכולוג טוב היו גם רגעים שכעסתי ועזבתי בזעם נישבע שאני לא חוזר יותר אבל בסופו של יום או שבוע או שניים חזרתי לשם - בקבוצות הם קטנות יחסית לפעמים רק אני ועוד שני אנשים ולפעמים אפילו רק אני עם עוד אדם נוסף והיו כאלה שסיפרו לי ש פיספסתי את המסיבה הגדולה את ימי התהילה של IRC בשנות ה-90 וה 2000 בהם "כולם היו שם" וחדרים היו מלאים במשתמשים מכול העולם - זה לא אומר שאין עדיין ערוצים לשיחות כלליות שמלאים בעשרות אם לא מאות אנשים מכול העולם אבל אני מרגיש בטוח לדבר רק בקבוצות תמיכה שם...

רק שם אני כשאני עם האנשים שאני מכיר ובוטח בהם כבר שנתיים )וככול שחולף הזמן בוטח וחולק יותר את החיים שלי איתם והם חולקים איתי( אני מרגיש בטוח לדבר על מה שמציק לי על ההתעללות שעברתי בנעוריי מצד חבר שאהבתי והחברים הדפוקים שלו או אם היה לי יום רע או אם יש לי שבוע מלחיץ וכוליי... אנחנו מדברים לאט ובטוח על הכול ונותנים מקום אחד לשני ושם אחד בשביל השני אנחנו רבים ומשלימים צוחקים ובוכים אוהבים ושונאים כול אחד לפי יכולתו ולפי צורכו אנחנו נותנים מה שאנחנו יכולים ומקבלים מה שאנחנו צריכים...

אנשים אמיתיים עם בעיות אמיתיות שאף אחד לא רוצה לדבר עליהם בחברה הנורמלית והבריאה - מחלות נפש אישפוזים בעיות כספיות קיצבאות נכות חיים בעוני התמכרויות טראומה התעללויות בדידות שיעמום נידוי מוות סוציאלי הזדקנות אמונה תקווה חלומות הפרעות נפשיות תרופות טיפולים רפואיים מחלות גופניות סרטן וכוליי וכוליי...

אלה הם ה"חברים" שלי מכול העולם כולנו מתמודדים מול השיט של החיים כול אחד בדרכו כול אחד והמקום בו הוא נימצא והיכולות שלו התחביבים שלו המצב החברתי שלו והאישי שלו והנפשי שלו ואיזור הזמן שלו...

וזה נכון אנחנו לא יכולים "לרפא" או "לתקן" את הבעיות של אחד השני אבל עצם זה שאתה יודע שיש מי שאומר לך שלום ומוכן להקשיב ולפעמים לומר מה הוא חושב ומרגיש ולתת אולי עצה טובה או אוזן קשבת לכאב שלך - כשאתה לא יכול לדבר על זה לא עם אף אחד אפילו לא עם המשפחה וההורים שלך - עצם זה שיש מי שמבין יודע איך זה שכבר "היה שם" או "נימצא שם" עצם זה יכול לעשות שינוי גדול ולתת כוח כשאתה יודע שיש מי שישמע אותך...

אני למדתי בזכות ההשתתפות שלי בחדרי שיחות ב IRC איך צריך ונכון לדבר ולהתנהג עם אנשים אונליין איך להכיר ולהתקרב אל מישהו ולהתחבב עליו ולרכוש חברים כשבחיים האמיתיים אין לי חברים וכמעט לאף אחד לא אכפת למדתי רבות בזכות חדרי השיחות ב IRC והאנשים איתם אני בקשר...

גם אם אני כלוא בתוך כותלי הבית שלי פה בתוך מדינת היהודים ולא יכול לטייל ולצאת אל העולם רשת האינטרנט ורשתות IRC הם השער שלי אל העולם הגדול שתמיד מזכיר לי שאני לא היחידי עם אותם צרות ובעיות וגזירת חיים וגורל שמזכיר לי שיש עולם גדול אי שם בחוץ ואני לא מוכרח להיות כלוא בבית בתוך מדינה וחברה שלא מכילים אותי ולא אכפת להם ממני שהבדידות היא לא חייבת להיות גזירת גורלי בקיצור בזכות האינטרנט וערוצי השיחה ב IRC מצאתי אנשים כמוני מכול העולם ולא רק מישראל ולא רק מהעיר שלי ולא רק בשפה שלי ומצאתי את האנשים והחברים שלי מכול העולם מצאתי את מקומי ואת עולמי במידה מסויימת כול פעם שאני ניכנס ל רשת IRC אני בורח מהכלא של בדידותי ושובר את הסוגרים ואת האזיקים של גורלי המר...

סוף.