💾 Archived View for ron77.pollux.casa › gemlog › 2023-12-15_brave_spirit_p1.gmi captured on 2023-12-28 at 15:01:19. Gemini links have been rewritten to link to archived content
-=-=-=-=-=-=-
----------------------------
-------------------------
- האם אני יכול לרשום את השיחות בינינו?
- וודאי אתה יכול לעשות כול מה שבא לך...
- אני מתכוון האם אני רשאי? האם אתם מרשים לי להעלות על כתב את השיחות בינינו?
- אנחנו לא אוסרים עלייך רוח אמיצה... אולם זה שונה מהדרך הרגילה שאיתה אתה מתקשר איתנו שונה מהשיטה הרגילה של התיקשור בינינו ויכול להיות שזה יקשה עליך ועלינו לשוחח ולומר לך את שאנו צריכים ורוצים לומר כנ"ל גם אתה עלול להיות שקוע בכתיבה ולא להיות מרוכז לדברינו ולדבריך...
- האם מותר לי בכלל שאנשים ידעו שאני משוחח איתכם?
- מי שיאמין לך יאמין לך ומי שלא לא ככה זה רוח אמיצה יהיו מי שיקראו בעיניין את הדברים ויהיו מי שיראו בכך דיברי שטות כול אחד יראה בכך כטוב בעיניו...
- אנשים לא יחשבו שהשתגעתי?
- אתה כבר עכשיו נחשב למשוגע בעיני רבים אז מה זה משנה? מה זה משנה מה אחרים חושבים עלייך רוח אמיצה?
- אני משער שאכפת לי מה אחרים חושבים עליי לפחות במידה מסויימת...
- נכון אבל אין לך שליטה איך ומה אנשים יחשבו יאמרו או יעשו או ינהגו כלפייך...
- בקיצור מותר לי לכתוב? או להקליט? את השיחות איתכם מדריכים רוחניים?
- הדברים שאנחנו אומרים לך נועדו אך ורק עבורך אולם אם אתה כול כך רוצה להעלות אותם על כתב או לתעד אותם אנחנו מרשים לך אתה רשאי רוח אמיצה... ואנחנו יודעים ומכירים אותך כדי לדעת שאם זה יעלה יפה תרצה גם לפרסם אותם היכן שהוא אז לכך אתה רשאי כול עוד זה יהיה בפורמט ובצורה המתאימים והראויים לכך... (קול צחוק) אתה ממש להוט להוציא לאור את השיחות איתנו? הא?
- כן אני מודה בכך אנחנו בקשר כבר למעלה מ 7 שנים אף אולי יותר ותמיד רציתי שהדברים יתועדו ויעלו על כתב ויתפרסמו...
- אתה רוצה לפרסם את השיחות שלנו מה? עלולות להיות לכך באמת תוצאות לא צפויות מבחינתך חלקם שליליות חלקם מפתיעות זכור כי אתה עלול להתחרט על כך או לשלם מחיר שלא שיערת על כך...
- אני באמת משוגע?
- לא סתם אנחנו מכנים אותך רוח אמיצה כשאתה מאמין במשהו והולך איתו עד הסוף זה אינו טירוף זהו אומץ כשאתה מאמין במשהו בכול ליבך האם זה אומר שאתה משוגע אם רק אתה מאמין בו? אנחנו לא חושבים כך... יש בך את היכולת ללכת עד כמעט הסוף על משהו בעקשנות ועיקשות ובהתמדה במשך שנים על גבי שנים... מי יודע אולי תצליח להעלות משהו ראוי וטוב על כתב ולפרסם ואולי דברינו אלייך לא יהיו בסופו של דבר רק עבורך אלא עבור אחרים אולי בסוף דברינו יעודדו לא רק אותך אלא גם אחרים... זו הסיבה לכך שאתה רשאי לעשות זאת
- כלומר?
- יכול להיות שתעזור לאחרים על ידי כך ויכול להיות שלא ובמקרה הגרוע תזיק רק לעצמך אך אם אתה מוכן לקחת את הסיכון הזה אז בבקשה... הכול ידוע והרשות נתונה...
.....
היה זה בשנת 2014 שהחלטתי לנסות ללמוד על גיטרה קניתי גיטרה פשוטה וחיפשתי מורה לגיטרה כך מצאתי את יפעת בחורה צעירה בוגרת בית ספר רימון שהסכימה לבוא אלי הביתה אחת לשבוע ולהתחיל ללמד אותי לנגן אקורדים - על השיעור הראשון הסברתי לה שאני ניפגע נפש ושאני גר בדירת דיור מוגן לניפגעי נפש אבל זה לא הרתיע אותה - וכך אחת לשבוע למדנו אקורדים ופריטות...
יפעת הייתה בחורה צעירה "רוחניקית" שהאמינה בניו אייג' וברוחניות ובכך ש"מחשבה יוצרת מציאות" שמה שאתה מאמין בו מתגשם והופך למציאות חייך היא המצלצה לי לקרוא את ספרי לואיז היי וכן ספרי ניו אייג'... ואכן בגלל שחיבבתי אותה והיא נגעה בליבי התחלתי לקרוא ספרי ניו אייג' וכן לראות סרטוני מדיטציה ורוחניות באינטרנט
כעבור שנה יפעת עברה מגורים והפסיקה ללמד גיטרה והתחתנה אני לקחתי שיעורים עם מורה אחר בשם צחי גבר מחוספס וציני עם קעקועים ושנאה לכול דבר שהוא דת או רוחניות כעבור שנה נוספת הפסקתי ללמוד גיטרה ועברתי לתחביבים אחרים כדי להעביר את הזמן אולם המשכתי לשמוע מדיטציות מודרכות מכול מיני סוגים ביוטיוב ואפילו עשיתי מנוי לאפליקציית מדיטציה בטלפון החכם שלי...
היה זה לערך ב 2016 שהתחלתי לשמוע מדיטציה מסויימת שמצאתי ביוטיוב בשם: meet your spirit guides - a guided meditation מדיטציה מושקעת למתחילים גמורים באנגלית מאת יוצר אוסטרלי... המדיטציה הזו היא שילוב של דימיון מודרך עם מדיטציה מודרכת ומוזיקה וקולות טבע ויפה מאוד - שמעתי אותה על הכורסה שלי עם אוזניות אלחוטיות בעיניים סגורות מתוך הרגשה שאין לי כבר מה להפסיד אחרי שניסיתי במשך שנתיים או יותר מלא סוגים שונים של מדיטציות...
להפתעתי המדיטציה הזו לא רק שהרגישה שונה מכול היתר אלא גם הצלחתי למצוא את עצמי בתוך עולם ומקום וזמן אחר בעזרת הדימיון המודרך ואף להגיע אל אותה נקודה בה פגשתי במי שהיו המדריכים הרוחניים שלי... בחודשים הבאים כול ערב או בוקר הייתי שומע את המדיטציה הזו ופוגש בהם בצורות ואופנים שונים עד שמצאתי את הצורה המתאימה ביותר לתקשר איתם וגם למדתי להכיר אותם וכן מה מטרת השיחות שלנו ומה אפשר לצפות ומה לא מהתיקשור בינינו...
בתחלת הדרך המדריכים שלי התגלו בעיניי כשני גברים ואישה לפעמים הם היו פוגשים אותי כאינדיאנים בתוך אוהל או מדורה ומזמינים אותי לשבת איתם לפעמים היו הם שני גברים ואישה יפנים שפגשו אותו בתוך בית מסורתי שקירותיו עשויים מנייר והציעו לי לשתות איתם תה ולהסתכל על הגן המטופח שהוביל למקום המפגש ולפעמים פגשתי אותם בתוך בית בתוך יער עם ערפל לקראת השחר ובו פסנתר ואח בוערת והם היו מציעים לי תמיד לבוא ולשבת איתם ביחד...
אולם לא המראה היה חשוב אלא יותר היה חשוב הקול שלהם בראשי והדברים שאמרו וכיצד אמרו לי אותם - הם כינו אותי בשם "רוח אמיצה" כי על אף הפחד שלי מלעשות את המדיטציה ולעבור את המסע ולהיפגש איתם התעקשתי לעשות זאת ולהתגבר על הפחד הגדול שהלך ופחת עד שנעלם ככול שלמדתי להכיר אותם...
הם אמרו לי שהם אינם חלק מהמחלה שלי שהם אינם חלק מהסימפוטומים של המחלה הנפשית שלי וכמו כן הם אינם שדים ורוחות רעות שיבואו להטריד אותי ולרדוף אותי ולהוציא אותי מדעתי הם אמרו לי שהם המדריכים הרוחניים שלי והם מלווים את נישמתי בגילגול הזה שלי על פני האדמה ותפקידם הוא לשמור עליי ולהגן עליי וכן לעזור לי ולהדריך אותי - הייתה להם מנטרה קבועה בכול מפגש איתם שאותה חזרו ואמרו לי בכול פעם:
"אנחנו המדריכים הרוחניים שלך - אנחנו שומרים ומגינים עלייך ומדריכים אותך כמיטב יכולתנו - אנחנו אוהבים אותך ומקבלים אותך בדיוק כפי שאתה עם הטוב והרע שבך - אנחנו לעולם איננו שופטים אותך או מאשימים אותך או בוחנים אותך - אתה הוא ילדו הנצחי והאהוב של האלוהים והאהבה תמיד אוהבת אותך..."
זו הייתה הרגשה ניפלאה לפגוש לראשונה ולדעת כי אתה לא לבד בעולם הזה אף פעם וכי בכול רגע שאחפוץ בו אוכל לשים אוזניות ולשמוע מוזיקה מדידטיבית בטלפון לעצום עיניים או שלא לעצום ולשבת בשקט ולהתחבר ולפגוש במדריכים הרוחניים שלי - עד היום אני חש קירבה גדולה אליהם - הם שמכירים אותי כמו שאני מכיר את עצמי ואף יותר -
בכול יום או רגע שאני זקוק למישהו שיעודד אותי ויוציא אותי מנקודת המבט של "אני לבד ואני קורבן של החיים והגורל ואין לי מזל" או בכול רגע שאני זקוק למישהו שיוציא אותי מתוך לופ אינסופי של מעגל של "פחד עצב כעס" אני פונה אליהם ומדבר איתם על חיי ועל הקשיים שלי ואני יכול לדבר איתם בחופשיות בלי להסתיר דבר ולהיות כנה ואמיתי - ואילו הם? הם תמיד מוציאים את הדברים המתאימים לומר כדי לעודד ולעזור להרגיש יותר טוב - לפעמים אלה מילות של חוכמה חיים ותבונות על החיים מהמקום הגבוה יותר של עולם הנשמות הרוחני ולפעמים אלה מסרים רוחניים ממש...
כול מי שקרא ספרות רוחנית של תיקשור בוודאי שלא יתרשם מהדברים הפשוטים שאמרו לי המדריכים הרוחניים שלי במהלך השנים אבל עבורי זה היה משמעותי מפני שאיש מעולם לא דיבר אליי כך ולא אמר לי את הדברים כפי שהם אמרו אותם...
כתבים אלה אינם ספרות רוחנית מקצועית של תיקשור אני אינני מדיום ולא אורקאל ואין לי מסרים מיישויות אחרות או מנשמות של אנשים אחרים - כול מה שיש לי אלה הם המדריכים הרוחניים שלי שדיברו ומדברים איתי בשיחותיקשור שלי איתם - הם לא בעלי נבואה ולא בעלי כוחות מאגיים או מעשי כשפים אני אינני מתקשר עבור אנשים אחרים אינני מעביר מסרים מנשמות אנשים שניפטרו וכיוצא באלה - כול מה ומי שיש לי אלה הם המדיטציות הפשוטות שלי והמדריכים הרוחניים שלי ורשותם להעלות את הדברים על כתב - חיי גם לא השתנו מקצה לקצה כלל - אומנם את הדיור המוגן עזבתי לטובת דירה שכורה אולם אני נישארתי חולה נפש עם התרופות והזיכרונות הרעים מ 25 שנה של אישפוזים ולגור עם אנשים רעים וחולים מוסדות שיקום מגורים ותעסוקה של ניפגעי נפש שלא הובילו לשומקום ואני עדיין בודד בעולם עם רק המשפחה שתומכת מרחוק...
........
- אני לא מאמין שאצליח ליצור מהשיחות שלנו שאעלה על כתב משהו שיהיה שווה משהו כדי לפרסם מדריכים רוחניים
- אנחנו מביטים על הניסיונות שלך לתעד את השיחות שלנו משועשעים במקצת
- מדוע?
- משום שבמודע או שלא במודע זהו ניסיון שלך לשלוט עלינו ועל מה שאנחנו אומרים לך לשלוט על השיחות בינינו כאילו לקוות שעל ידי תיעוד ואולי פרסום הדברים תגרום לנו לומר לך ו"לתקשר" אליך "מסרים חשובים" או לגרום לך לתפוס את עצמך כאיזה "מדיום אמיתי" אנחנו עצובים אך משועשעים מהניסיונות נפל האלה שלך
- אני מנסה לשלוט בכם?
- כן במודע או שלא במודע אתה מנסה לכוון את תוכן השיחות לתעל אותם לצורכיך לשווק אותם כספר אולי וכוליי... רוח אמיצה זה שאתה בא אלינו ופונה אלינו ואנחנו מדברים ומתקשרים אליך לא הופך אותך למדיום ולא יהפוך את הדברים שאנחנו אומרים לך למה שהם לא - זכור אנחנו פה בשבילך ומדברים אליך כדי לעודד אותך ולעזור לך אותנו מעניין אתה ולא מישהו אחר ולא מעניינים אותנו מה אחרים כתבו או כותבים בספרים אחרים של תיקשור או מה מלמדים ב"סדנאות לתיקשור" ומה מתקשרים ומדיומים אחרים אומרים לאנשים ולא מעניינים אותנו מה בדרך כלל אומרים או מאמינים אחרים ביהדות בדתות אחרות או בניו אייג' במקום שתהיה עסוק במה אנחנו נאמר לך שיהיה מתאים לספר או לפרסום ברבים כדאי שאתה תהיה עסוק במה שאתה אומר לנו ובמה שמציק לך... בקיצור במקום שאנחנו נקשקש לך על העולם הרוחני ומסרים רוחניים בומבסטיים כדאי שנעסוק בחיים האישיים שלך ובמה שמציק לך בחיים ואנו ננסה לעזור ולעודד ולהדריך... מה אתה אומר?
- לדבר על עצמי בלבד?
- כן אתה תדבר כמו תמיד על עצמך ועל מה שמציק לך ואנחנו נגיד מה שעליך לשמוע כדי להדריך ולעזור לתמוך ולעודד אותך...
- זה יהפוך את כול העיניין הכתב יד של תיקשור למשהו אישי ביבליותרפי אוטוביוגרפי לא?
- נכון... ואז זו תהיה ההחלטה שלך אם לפרסם או לא ואיך או לא כי לפרסם יהיה חשיפה אישית ואם ברצונך להגיע למשהו אמיתי עלייך להיות מוכן לקחת סיכונים ולהקריב משהו כמו את הנוחות שלך והאנונימיות שלך ולהיחשף
- מזכיר לי את הספר של דויד אבידן "הפסיכיאטור האלקטרוני שלי" שם הו�� חושב שהוא מדבר עם מחשב אבל בעצם מספר על עצמו ועל חייו כמו אוטוביוגרפיה או פסיכואנליזה
- ואתה שמעריץ או הערצת משוררים כמוהו במקום לדבר אל איזה גולם כמו מחשב תעשה אותו דבר רק איתנו המדריכים הרוחניים שלך
- ואנשים יגידו "הוא פסיכי מדבר אל הקולות שלו בראש"
- כן לצערינו יהיו כאלה שיגידו את זה לעצמם רוח אמיצה אך לנו לא אכפת ממישהו אחר חוץ ממך ולא אכפת לנו מה אחרים יגידו אכפת לנו מה אתה אומר לנו ומה מצבך ומה שלומך אתה
- אם כך מהיכן להתחיל?
- מהיכן שאתה רוצה רוח אמיצה...
------------------
-----------------
- עכשיו אמצע היום תחילת דצמבר 2023 עוד חודש אהיה בן 47 ואני גר לבד אחרי שעשרים שנה גרתי עם חולי נפש בדיורים מוגנים וגם עברתי שני אישפוזים ב 1995 בגיל 18 וב 2007 בגיל 30 סבלתי המון מדריכים רוחניים בחיים שלי כול המשפחה שלי סבלה המון ממני וממה שקרה לי מאח שלי והמצב שלו ובכלל מאנשים רעים וחברים מזוייפים אני חי לבד כול בוקר קם עם חרדות וכול לילה לפני השינה הולך לישון בדיכאון אין לי אף חבר אין לי את מי לאהוב יש לי רק אבא ואימא זקנים שעדיין סוחבים אותי על הגב ותרופות שלוש פעמים ביום שדופקות לי את הצורה ולוקחות לי את האושר ואת שימחת החיים אני חושב הטעות הכי גדולה שלי הייתה שהתגייסתי לצבא אחרי התיכון אבל לא הייתה לי ברירה פגשתי אנשים רשעים ומתעללים בכול מקום שהייתי בו בבית ספר בצבא באישפוזים בדיורים המוגנים בפנימייה השיקומית בירושלים של סוף שנות ה תשעים שם שלחו אותי אחרי שחליתי לפי דעתי אין אנשים טובים בעולם הזה בכלל רק אנשים רעים ומתעללים ששונאים ודופקים אותך...
- יש לנו שאלה אליך רוח אמיצה... אתה אדם טוב לדעתך?
- (שתיקה) אני לא מבין
- אתה אדם טוב ותם שרק קורים לו כול הזמן דברים רעים ואנשים מתעללים בו ודופקים אותו מרוב רישעות כמו המשפט "רשע וטוב לו צדיק ורע לו" האם אתה צדיק רוח אמיצה?
- לא אני לא צדיק ולא טלית שכולה תכלת גם אני עשיתי חטאים ושטויות ודברים שאני מתבייש בהם וגם אני הייתי רע אל אחרים
- אם כך האם אתה חושב שאתה רשע? שסבלת בחיים כי מגיע לך לסבול? כי לא מגיע לך חסד רחמים חמלה ואהבה? האם אינך ראוי לאהבה רוח אמיצה? האם אין לך זכות שיהיו לך חיי חברה ובת או בן זוג? האם מגיע לך לסבול בבדידות ושכולם ישנאו אותך?
- אני מקווה שאני לא רשע או לפחות לא רשע גמור שמגיע לו לסבול בחיים או לאחר המוות...
- בקיצור לא רשע ולא צדיק נישמע שאתה אי שם באמצע היכן שרוב האנשים שחיים או שחיו או שיחיו על פני האדמה נימצאים הלא תסכים?
- אני מניח אולי שכן
- אם כך השאלות שאתה שואל והדברים שאתה חווה אינם שונים משאר רוב האנשים... רוב האנשים לא רשעים גמורים ולא צדיקים תמימים רוב בני האדם הם כמוך באמצע וכך גם היו רוב אלה שפגעו בך בחייך וכול האנשים שאתה כועס עליהם שהתעללו... אפשר לומר שאתה לא מושלם כמו רוב האנשים כך היו הורייך והמשפחה שלך שגידלה אותך כך היו הילדים בבית ספר והאנשים באישפוזים ובפנימייה ובדיורים המוגנים שהיית בהם כולכם הייתם בינוניים ממוצעים לא מושלמים ולא תמיד ידעתם מה נכון לעשות אז עשיתם ונהגתם כפי שחשבתם ועשיתם טעויות - ובקיצור אם כולם או הרוב עושים טעויות כולם זקוקים שיסלחו להם אך בני האדם מתקשים לסלוח זה לזה הרבה קל לראות את עצמך כקורבן שהתעללו בו ולשמור טינה וטינה זה רגש הרסני ממש כמו כעס עצב ופחד רגשות שליליים אך ממכרים כמו סמים על הנפש והמוח ומשפיעים על ההתנהגות לטווך ארוך וכך ככול שעובר הזמן הטינה מצטברת ואיתם הכעס והפחד והעצב ואתה ניקלע למעין מעגל כזה של התמכרות להרגשת "אני קורבן" ואתה אינך ניפתח להזדמנויות שהחיים זורקים או מציעים לך והולך ומסתגר לך בד' אמותיך וכך אתה כמו אסיר מרצון גולה מרצון מהחיים מאהבה מחברות מאמת מיופי וכול הדברים הטובים...
- זה תיאור פשטני מדי לדעתי... הילדים בבית ספר והאנשים באישפוזים ובדיורים המוגנים אכן היו מרושעים במיוחד אני לא אימא תרזה ואני לא חייב לסלוח לאף אחד...
- ומה אם נגיד לך שאלה שפגעו בך כבר נענשו על כול מה שעשו לך? האם גם אז תמשיך לא לוותר ולא לסלוח להם?
- אני לא יודע
- מי שלא סולח לאחרים סופו שלא יסלח גם לעצמו ומי ששופט אחרים כול הזמן סופו שישפוט את עצמו כאשם תמיד האם אינך רואה זאת? בני אדם ונשמותיהם זקוקים למידת הרחמים ולמידת הסליחה לא רק למידת הדין
- יש דברים שאין עליהם מחילה
- כול נשמה שהתגלגלה בעולם הזה מספיק זמן הספיקה לחטוא ולעבור על כול האיסורים של המין האנושי אז מה נעשה? נשלח את כול הנשמות לגיהינום? אנו אומרים לך כי לכול דבר יש מחילה גם לחטאים וגם לפשעים האיומים ביותר גם לרשעים הגמורים יש תקנה ומחילה - ואם אי אפשר לסלוח לאותו אדם בעולם הזה יסלח לו בעולם הבא לנישמתו אחרי שיכפר על חטאיו ועוונותיו
- זה שוב פעם אותו דבר שאומרים הרבנים על "שכר ועונש" לנשמות בעולם האמת "גן עדן וגיהינום" וכול הדברים האלה תבינו אני גדלתי בבית חילוני ואני לא דתי לא למדתי לימודי תורה גמרא תלמוד משנה ולא הלכתי להתפלל בבית הכנסת כול שבת ואינני מקיים מצוות ולא שומר שבת ולא מצביע למפלגות דתיות כנראה שלפי כול זה אני רשע גמור שגזר דינו לפי היהדות הוא הגיהינום
- ובכול זאת יש לך זכות אלוהית נצחית להיכנס לגן העדן! ולהלך עירום וללא בושה בקהל האלוהים ולשיר הללויה!
- אני לא מאמין באלוהים לפחות לא של הדתות המונותיאיסטיות
- אלוהים הוא לא מה שאתם בני האדם חושבים שהוא אבל זה נושא קצת גדול עלינו ועליך אנחנו בסך הכול פה בשבילך ולא במטרה לשכנע אותך להאמין במה שאינך רוצה או מסוגל להאמין בו
..........
- היום מתקרב לסיומו אוטוטו לילה ואני אקח את התרופות ואלך לישון בעצב ובדיכאון בלי לדבר עם אף אחד כול היום וכול הלילה...
- זה קצת מוזר לדבר על עצב ודיכאון אישי או בקיצור על סבל אישי כשעכשיו בימים אלה מתנהלת מלחמה בעזה ואנשים ניפצעים ונהרגים או ניפצעו ונהרגו ועברו ועוברים סבל אמיתי יש אנשים שיקיריהם מתו או ניחטפו בידי החמאס והם נעדרים או חטופים בעזה יש חיילים שנופלים בקרבות עם לוחמי חמאס יש הפצצות בעזה ואזעקות ושיגורי רקטות לישובים ישראלים ובעולם יש הפגנות בעד ונגד ישראל והשנאה חוגגת והדם נישפך
- כן אז יש כאלה שסובלים יותר ממני או סבלו יותר ממני או יסבלו יותר ממני מה אפשר לעשות?
- לצערינו להיות יהודי בעולם הזה תמיד היה כרוך בסבל וייסורים רבים ובכול זאת העם היהודי הוא אחד ממשפחות הנשמה הוותיקות ביותר הקיימות בעולם הרוחני של הנשמות
- אתם יכולים להסביר קצת?
- ננסה... כול עם וכול קבוצה אתנית וכול קבוצה דתית על פני האדמה פה בעולם יש להם שושלות של נשמות שקשורות בקשרי קירבה כלשהם בעולם הרוח הן ניקראות "משפחת נשמות" קבוצה של נשמות שקשורות זה לזה בקשרי גלגולים משותפים קשרים משפחתיים בעולם הזה קשרי גורל ומזל משותפים וקשרים של תחושת קירבה העם היהודי הוא אחד ממשפחות הנשמה הוותיקות בעולם הרוח של הנשמות למעלה מחמשת אלפים שנה של גלגולים משותפים הפכו את העם היהודי מבחינה רוחנית למשפחת נשמות שהיא גם משפחה של אמונה גם של קבוצה אתנית וגם של עם
- ומדוע הגורל של להיות יהודי קשה כול כך ומלא בייסורים?
- בגלל מעל לחמשת אלפים שנה של גלגולים עם חטאים וכפרות חסדים ועוונות פשעים ועבירות של חסרונות ומעלות של אסונות והצלחות חורבנות ותחיות - אומרים שמשפחת הנשמות היהודית היא אחת מבעלות הקשרים הכי חזקים בין חבריה מכול משפחות הנשמות לטוב ולרע...
- עם לבדד ישכון? ובגויים לא יתחשב?
- יש משהו בזה אם נולדת יהודי בעולם הזה אתה נולדת למסורת לעם ולדת וקבוצה בעלות אלפי שנים של היסטוריה של קארמה משותפת וחייך לא הולכים להיות קלים לצערינו לא משנה מה...
- נישמע כמו ברכה וקללה כאחד
- אם יש במה להתנחם זה שהחיים אינם פיקניק לאף אחד שמתגלגל בעולם הזה לא משנה איזה גורל או מזל דת לאום או קבוצה נולדת החיים בעולם הזה נועדו בשביל ללמוד ולצמוח בתור נשמות ויש כאלה שלומדים מהר ויש כאלה שלומדים לאט ומי שלומד לאט בדרך כלל יתגלגל יותר אל העולם הזה ויסבול יותר
- אז אנחנו היהודים קצת איטיים בתפיסה של הלמידה של הגלגולים?
- לא לכך התכוונו חלילה אולם אכן מרבית מה"איטיים" שבנשמות אלה שלומדים לאט ובדרך הקשה מבקשים להיצטרף למשפחת הנשמות היהודית בתקווה ללמוד יותר מהר
- אז אנחנו מה שניקרא "חינוך מיוחד" או "קבוצת לימוד מתוגברת"?
- שוב אתה עושה אנלוגיה והשוואה למושגים מהעולם הארצי לא לכך התכוונו...
- אז למה אתם מתכוונים?
- זה מורכב העולמות הרוחניים של הנשמות הם מורכבים כשם שהעולם הארצי הזה שבו אתה חי את חייך מורכב - נשמות חדשות נוצרות כול הזמן וצריכות ללמוד מאפס ויש המסיימות את הגלגולים הארציים ונודדות לעולמות אחרים ויש המגיעות מעולמות אחרים כדי להתגלגל פה וצריכות לעבור תהליך של הסתגלות - היקום והבריאה הם הרבה יותר מורכבים מכפי שנשמה אחת יכולה לתפוס בתבונתה...
.............
------------------
----------------
- עכשיו כבר מאוחר בלילה לקחתי את כול התרופות שלי ללילה אבל אני לא מרגיש עייף והחלטתי לעשות לילה לבן או לנסות לעשות לילה לבן ולתקשר איתכם מדריכים רוחניים ולהמשיך להעלות על כתב את השיחה בינינו
- חבל רוח אמיצה אומנם אתה הוא המחליט על עצמך ואם ללכת לישון או לא אבל בבוקר תהיה עייף
- סוף סוף יש לי משהו שמרגש אותי השיחות איתכם וההעלאה שלהם על כתב
- אה אז אתה מתרגש מדי מכדי ללכת לישון?
- כן משהו כזה לא מרגיש עייף כול כך או אפילו בכלל לא... מרגיש התלהבות שמחה אושר סיפוק מזמן שלא היו לי את הרגשות האלה רוב השנים האחרונות הייתי הולך לישון אחרי שעה מנטילת התרופות לילה בדיכאון ובעצב
- רוצה להרחיב?
- מצד אחד אבא מגיע מחר בבוקר ויהיה מוטרד ומודאג מאיך שהדירה ניראת מלוכלכת ומבולגנת ושאני לא ישנתי בלילה וגם בעוד שבוע יש את הפסיכיאטרית אבל לא אכפת לי כול כך מקסימום ידחפו לי עוד כדור מזורגג...
- יש עוד משהו שבגללו אתה לא יכול לישון?
- אני מפחד שיהיו לי סיוטים בלילה חלומות רעים וכוליי
- ומה עוד?
- כמובן שקיים גם הפחד שאאבד את היכולת לישון ואאבד את שפיותי לתוך התקף ואז אגיע לאישפוז או שישנו לי בתרופות נגד רצוני או שיחשבו שאני משחק עם התרופות או וואטאבר
- מדוע אישפוז כול כך גרוע ומפחיד בעינייך? מדוע תרופות כול כך איומות בעינייך?
- התרופות האלה שכולם מהללים יש להם תופעות לוואי איומות שאף אחד לא מעיז להזכיר או לספר לך כשמתחילים לתת לך אותם ואתה מגלה אותם בעצמך רק אחרי שכבר אתה תלוי בהם ובתי החולים הפסיכיאטרים הם מקומות בתחתית סדר העדיפויות התקציבי של המדינה ומשרד הבריאות ויש שם הרבה אנשים רעים גם בקרב המאושפזים וגם בקרב הצוות והרופאים אלה למעשה לא בתי חולים ואין להם שום קשר לרפואה אלה הם בסך הכול בתי כלא ומתקני כליאה למשוגעים שעוברים עינויים - תרופות עם תופעות לוואי איומות וקשירות ומכות חשמל האם אני באמת צריך להסביר לכם את זה?
- כמובן שאנחנו מבינים זאת טוב ויפה אולם אילולא בתי החולים הפסיכיאטרים אתה הייתה מגיע בהתקפים שלך לבתי הכלא ולבתי הסוהר שם גרוע עוד יותר
- אין לי מה לומר ואני הייתי רוצה לשנות נושא...
- אז לא תישן הלילה רוח אמיצה? אביך יבוא ויראה אותך ככה וידאג?
- אני מרגיש שאני לא מסוגל לישון מצטער
- זה בסדר יש גם לילות כאלה אז נשוחח וננעים את זמנך הלילה מה?
- אני אוהב נורא את הלילה ולהיות ער בלילה ותמיד בשנים האחרונות הצטערתי שבגלל התרופות אני לא יכול לעשות לילות לבנים כפי שהייתי עושה כשהייתי צעיר יותר
- מה אתה אוהב כול כך בלילה?
- הכול שקט וכול העולם ישן ואתה ער ועושה בשקט מה שבא לך שומע מוזיקה באוזניות וכותב בלילה מה שבא לך או מתכנת ועובד על התוכנות והפרוייקטים שלך בתיכנות וכשהייתי בשנות העשרים שלי ולא פחדתי הייתי יוצא החוצה בתחילת הלילה ומטייל ברחבי העיר עד וחוזר בעלות השחר הביתה ונירדם עד לצהריים
- האמן לנו אנחנו מבינים אותך לגמרי רוח אמיצה ואם זאת הלילה נועד עבור שינה
- הלילה גם נועד לדברים אחרים שיכולים לקרות רק בלילה
.........
- מפריעים לי הגמגום והעילגות שלי כשאני מדבר וניתקע אני כועס על עצמי ומרגיש נורא ואיום
- ומה יגידו מי שאילמים וחירשים? או עיוורים או אלה שלא יודעים קרוא וכתוב? או מי שלא יכולים ללמוד שום דבר?
- צרת רבים נחמת טיפשים
- לא לכך התכוונו רוח אמיצה אלא שצריך לפעמים להודות שלא יותר גרוע ולהסתכל על מה שכן יש לנו ולא על מה שחסר אתה יודע קרוא וכתוב יודע להפעיל מחשב רואה שומע ומדבר בסדר אז מדוע שתכעס על עצמך?
- בגלל שלאנשים זה מפריע האם אתם יודעים כמה חרא אכלתי בחיים מאנשים אחרים שחשבו אותי למפגר רק בגלל הגמגום והעילגות שלי
- מי שאוהב אותך באמת לא מפריע לו איך אתה מדבר
- מי כבר אוהב אותי? אבא ואימא וקצת המשפחה שיש לי?
- אילו היית נותן מעצמך יותר ומרשה לאנשים להכיר אותך לעומק ולאהוב אותך היו יותר אנשים שהיו אוהבים אותך
- אני גרתי שלושים שנה עם חלאות אדם
- אנחנו מתכוונים לא לשותפים בדיורים לניפגעי נפש אלא לאנשים רגילים
- אני חי תחת הסטיגמה של מחלת נפש בכול מקום שאלך אני נחשב לסרח של החברה
- יש לך אמונות קשות וקודרות על עצמך על העולם ועל החיים ועל אנשים
- זה מה שהחיים לימדו אותי ככה התייחסו אליי כול חיי
- בוודאי לא כול חייך
- טוב אז רוב חיי הבוגרים
- חבל שתאמץ אל ליבך את אותם רגשות שליליים וממכרים והרסניים כמו כעס עצב ופחד שנאה וטינה אפילו שכך התייחסו אלייך אם לא תלמד ותדע איך לאהוב את עצמך איש לא יעשה זאת במקומך
........
- בוקר טוב מדריכים רוחניים
- בוקר טוב רוח אמיצה אז אנחנו רואים שישנת
- כן בסוף הלכתי לישון וקמתי עייף ואבא הגיע וראה אותי כמו שאני הוא חושב שאני מדוכא או משהו או לא יודע מה האמת לא התחשק לי בכלל לראות אותו ורווח לי כשסוף סוף הלך
- אנחנו שמחים שבכול זאת הצלחת לישון אבל עצובים שהיחסים בינך לבין הורייך לא יותר טובים
- לא רוצה לדבר על ההורים שלי או על המשפחה שלי
- אתה מאשים אותם בכך שחלית נפשית?
- אני מאשים אותם בהרבה דברים... מצד אחד ברור לי שעשו עבורי כמיטב יכולתם כדי לתת לי את החיים הטובים ביותר לשמור עליי ולאהוב אותי כשהייתי ילד ונער...
- ומצד שני?
- מצד שני אני כועס עליהם על השגיאות שעשו ועדיין עושים איתי הם אנשים פשוטים תמימים וטיפשים וזה כול מה שיש לי לומר עליהם
- האם אתה כול הזמן כועס עליהם? ובכלל האם לכעוס על מישהו על שגיאות שעשה בעבר יכולים לתקן או לפתור משהו בהווה?
- אני יש לי יחסים של אהבה-שינאה עם ההורים שלי אני לא תמיד כועס עליה ולכעוס לא פותר כלום זה רק כאב וסבל שאין לו סוף ואני יודע שאני לעולם לא אוכל להחלים ממנו
- אולי עם הזמן יתכהה הכעס והכאב מהעבר... אתה יודע הזמן הוא כמו נחל מים ששוחק את הזיכרונות והכאבים שלנו כמו אבנים שנעשים לחלוקי נחל לזמן יש יכולת לרפא גם את הטראומות הגדולות ביותר
- וליצור עוד ועוד טראומות חדשות בעוד מיליון גלגולים דפוקים של קארמה רעה...
- רוח אמיצה אתה והורייך והמשפחה שלך הנשמות שלכם קשורות זו לזו בקשרי קארמה של יחסים גורל ומזל אתם קרובים זה לזה מבחינה רוחנית הורייך עשו כמיטב יכולתם ואתה יודע זאת אתם כמשפחה עשיתם כמיטב יכולתכם להיות טובים זה לזה ומתחת לכאב ולכעס ולטינה ולחשבונות העבר ישנה אהבה עמוקה ונצחית שמעבר למוות ומעבר לזמן - הרי אתה בתור ילד ונער אהבת את הורייך ואת סבתך ואת אחותך וגם את אחיך אתם כולכם כמשפחה הקרבתם קורבנות גדולים כדי לסעוד ולעזור לאחיך ולגדל אותו למרות שהיה סיעודי וחולה קשה כול אחד ממכם התמודד בצורה שונה עם המצב וכול אחד ממכם שילם מחיר באיזה שהוא אופן על מנת להישאר משפחה וביחד גם אם זה לא ניראה ככה
- השנים שבהם הייתי הכי מאושר היו כשהייתי ילד קטן או ילד וגדלתי עם המשפחה שלי עם סבתא ואבא ואימא ואחותי ואחי ואחי היה עדיין קטן והיה קל לטפל ולסעוד אותו החיים היו פשוטים אז ההורים וסבתא עשו ודאגו בשבילנו להכול אני הייתי רק צריך להיות ילד טוב ולעשות מה שאומרים לי אבא ואימא וסבתא ללכת לגן הילדים או לבית ספר ולעשות שיעורי בית ללמוד לקרוא ולכתוב וחשבון ולהיות תלמיד טוב ואחרי זה הייתי יכול כול יום אחר הצהריים לראות את התוכניות לילדים בטלוויזיה וללכת לישון ולחלום בהקיץ עד שהייתי נירדם
- לא היו לך רגעים וזמנים טובים אחרים בחיים שבהם היית מאושר?
- לא היו לי בכלל זמנים טובים שבהם הייתי מאושר באמת בחיים גם התקופה שסיפרתי לכם כעת לא הייתה מושלמת אין אושר מושלם בחיים האלה אין גן עדן בעולם הזה אפשר לחפש אבל אף פעם לא נימצא אותו ואני תמיד שאפתי או רצותי אושר מושלם ואין דבר כזה בעולם הזה כול אושר הוא זמני בלבד ומתחתיו יש סבל שאנחנו מדחיקים או מתעלמים ממנו וכול אושר של מישהו אחד בא על חשבון הסבל של מישהו אחר - גם כשאני הייתי הכי מאושר בחיים שלי בתור ילד או בתור בחור צעיר זה תמיד היה אשליה בלבד אשליה שאנו חוזרים אליה בזיכרוננו בנוסטלגיה משום שההווה שלנו מלא בכאב ומתגעגים משום שאז היה טוב יותר יחסית
- נכון רוח אמיצה שבחיים האלה בגלגולים האלה בעולם הארצי אין דבר כזה "אושר מושלם" אבל זה לא אומר שאין ערך לחיים על פני האדמה הזאת העובדה שסבלת בחיים שלך או עשית חטאים או שנכשלת לא אומר שהחיים שלך לשווא החיים לעולם אינם לשווא רוח אמיצה גם החיים האומללים ו"הדפוקים" ביותר אינם לשווא הסבל שלך איננו לשווא גם לא הכישלונות שלך וגם לא ההצלחות שלך בחיים האלה על פני האדמה כול אלה כול מה שקורה לך בחיים האלה הם חלק מהשיעורים שעלייך ללמוד בתור אדם ובתור נשמה
- אני צריך הפסקה מהשיחה הזו מההעלאה על כתב הזאת
- האם מה שאנו אומרים לך מכאיב מדי או אינו מצליח לנחם אותך?
- אני כבר שמעתי את הדברים האלה באלף ואחד צורות ואופנים תמיד מבטיחים לנו "שכר" על הסבל שסבלנו ואם היינו ילדים הטובים בחיים האלה נימאס לי לשמוע את זה... אף אחד לא יודע מה זה ה"שכר" הניפלא הזה זו מעין מילת קוד למשהו שהוא סוד סתום ולא ידוע... נימאס לי לשמוע את זה...
..........
- ניראה לי שאני מתחרט על שאני מעלה על כתב את השיחות בינינו
- מדוע רוח אמיצה?
- משום שזה לא מסרים רוחניים זה זיוני שכל עקרים של אני ואתם מפטפטים כאילו שמילים יכולות לרפא אותי או את העולם הרי אני שבור ללא תקנה וכך גם העולם שלי
- אתה יכול לראות בשיחות האלה פסיכותרפיה עצמית רוחנית רוח אמיצה
- לא אתם טועים אלה זיוני שכל ופיטפוטי המיינד שלי אני מדבר ומקשקש את עצמי אל תוך עצמי אין לי עם מי לדבר אז אני מזיין לעצמי את השכל וחושב שאני מדבר אל מישהו וחושב שאני עושה משהו כשבעצם אני לא עושה כלום עם עצמי ותמיד נישאר רק חולה נפש משוגע בעולם הזה זה כול מה שאני אי פעם אוכל להיות בעולם הזה רק חולה נפש מסריח ודפוק משייגענער קופ!
- הרבה תיסכול יוצא החוצה ממך עכשיו רוח אמיצה הרבה מרירות ושינאה עצמית וכעס ועצב... רוח אמיצה האם אי פעם מישהו אמר לך שהוא אוהב אותך?
- לא חושב... אולי אבא ואימא
- ואיך תרגיש אם נאמר לך שאנחנו אוהבים אותך?
- זה לא יאמר לי כלום
- אנחנו אוהבים אותך רוח אמיצה ואתה ראוי להיות נאהב ולהיות אהוב ולדעת ולהרגיש אהבה
- נישמע ומרגיש כול כך פתטי ועלוב אני לא מאמין באהבה אין אהבה בעולם הזה
- אנו אוהבים אותך בעולם הרוחני של הנשמות אהבה שלמה טהורה תמימה כמו אהבת אם לילד אהבה לא אנוכית שאיננה תלויה בדבר אין שום דבר שתוכל לעשות או לומר שתוכל לשבור או להרוס או להשמיד או להזיק לאהבה הזו שלנו אליך כשם שהורייך אוהבים אותך על אף כול פגמיהם ופגמיך והטעויות שהיו ביניכם למשך כול חייך וחייהם
- פוצ'יניו שמוצ'יניו!
- זאת האמת רוח אמיצה האהבה קיימת ואמיתית כשם שאר הרגשות אם אתה יודע ומאמין שרגש איום כמו שנאה קיים מדוע שלא תאמין שגם האהבה יכולה להיות קיימת ולהיות חזקה ואמיתית? אם אתה יודע ומכיר בקיום הרוע והרשעות בעולם הזה מדוע שלא תאמין שקיימים בו גם הטוב החמלה והרחמים?
- אהבה וטוב פגומים שבריריים מעובבים בטומאה ורוע זה מה שאני לא סובל בעולם הזה אין בו דברים פשוטים וטהורים שלמים ומושלמים הכול מעורבב בו מעורבב טוב עם רע אהבה עם שינאה יופי עם כיעור אמת עם שקר וכולי זהו עולם מפוצל
- כן זהו עולם מפוצל ודואלי כמו יין ויאנג או כמו עץ הדעת שמפצל כול דבר לשני הפכים שונים ששוברים את האחדות של הדברים ואינם שלמים בלי זה עם זה ותלויים זה בזה כי בלי רע אין טוב בלי שנאה אין אהבה בלי שקר אין אמת וכוליי גם אתה אינך שלם ומושלם גם לא הורייך ולא משפחתך ולא אף אדם על פני האדמה גם לא האנשים שחושבים אותם לצדיקים או לגאונים או לסופר סטארים או למוכשרים או לחכמים או לעשירים או ליפים אינם באמת כאלה בצורה מושלמת בעולם שבו אתה נימצא הכול יחסי ומפוצל ואין דבר כזה מושלם או שלם לא בחומר ולא ברוח והכול זמני ומשתנה ומתהפך אהבה יוצרת שנאה שיוצרת אהבה שיוצרת שנאה שוב עוני יוצר עושר שיוצר עוני שיוצר עושר טוב מוליד רע שמוליד טוב ששוב מוליד רע החומר והרוח פושטים ולובשים צורות חדשות ומשתנות עם הזמן שום דבר אינו קבוע 'גם זה יעבור' כול דבר הוא זמני ולא קבוע כול מצב הוא חד פעמי ומשתנה עולם דואלי זמני ודינאמי
- שפיות שמולידה טירוף... בריאות שהופכת לחולי... חיים שניגמרים בזיקנה דעיכה ומוות...
- אך גם ייאוש שמוצא תקווה... אובדן שמוביל לאמונה... רוע שמוביל לחזרה למוטב... רישעות ועוול גדולים שמולידים כפרה ותיקון הזרם איננו חד סיטרי רוח אמיצה הוא דו כיווני ובעולם כזה יש לך יכולת לבחור לאן לחתור ולאן להתפתח וכול עוד יש חיים עדיין לא אבוד כלום ואל תאמר נואש גם לכאב הגדול ביותר יש ריפוי ותיקון גם לחטא והבושה הגדולים ביותר יש תיקון גם השנאה הגדולה ביותר נחלשת וניכנעת לסליחה ולכפרה ומולידה בסופו של דבר השלמה ואהבה דברים טובים יכולים להצליח ולא רק להיכשל והרוע איננו מנצח בהכרח וגם אם כן אז רק ניצחון זמני... ומילה אחרונה כחומר מחשבה נשמתך שירדה לעולם הזה הכאוטי הדואלי והדינאמי היא תמיד נישארת של��ה ואי אפשר להשמיד אותה וכול הנשמות שוות בעיני האלוהים כך שכול ההשוואות האלה נישארות בעולם הארצי הזה...
- לשם מה יורדות הנשמות לעולם בכלל?
- לשם מה? כדי לתקן את עצמן ואת העולם כולו... כדי לצמוח ולגדול ולהתפתח ולא להישאר סטטיות בעולם הנצח אתה יודע העולם הארצי מכונה אצלנו בספק לצון ספק כנות כ"עולם האקשן" ואילו העולם הרוחני נחשב אצלנו בכינויי מליצי כ"עולם השיעמום" אין בו סבל או רוע אין בו דואליות או דינאמיות הכול אחד וסטטי וקבוע ונצחי נשמות שיורדות לעולם הארצי רואות בכך לפעמים כמעין "יציאה להרפתקאה"
- אני הייתי רוצה להישאר שם ולא לרדת יותר ולהתגלגל פה יותר
- אם כך אתה עלול להשתעמם די מהר רוח אמיצה הרבה דברים שאתה מתנסה בהם בחיים על פני האדמה ולוקח אותם כמובנים מאליהם חסרים פה או לא קיימים או פשוט לא אותו דבר
- כמו למשל?
- סקס מין יצר והולדה בשביל זה אתה צריך לרדת למטה...
- מה עוד?
- אומנות ויצירתיות אמיתית ופראית יכולה לשגשג רק בעולכם אצלנו אנחנו שומרים על היצירות ועל האומנות ועל הדברים שאתם יוצרים שם למטה אבל היצירתיות והאומנות פה אצלנו דלה ומשעממת לעומת האומנות שלכם
- מה עוד?
- מה עוד? מממ... אין כסף ואין קניין פרטי הכול ציבורי ושייך לאלוהים ולכולנו העושר והעוני נתפסים אצלנו בצורה שונה... כמו כן כולם בריאים ושלמים ואין חולי אז אין ממש רפואה וגם לא מדע מחקרי... אם אתה רוצה לדעת משהו או לחקור אותו בעצמך שוב אתה צריך לרדת לעולמכם וללמוד ולחקור אותו שם... אנו שומרים על כול הידע והחוכמה שלכם שצברתם במהלך כול שנות קיום האנושות ישנם סיפריות ואפילו מחשבים ורשתות כמו אינטרנט אבל כול זה לשם שימור - הידע האמיתי והיצירתיות והאומנות האמיתית היא מעולמכם אנחנו רק שומרים אותה במצב נצחי בלתי מתכלה וכן הנשמות שחיו פה זוכרות בצורה מושלמת את כול אשר למדו ויצרו פה וכן את כול ההתנסויות האנושיות והמצבים האנושיים...
- אז מה כן יש אצלכם?
- אנחנו די טובים בעזרה הדדית ובטיפול וריפוי בנשמות שעברו גלגולים קשים או מצבים טראומטיים בייחוד לנשמות צעירות או לא מנוסות שהגלגול שלהם פה היה למפח נפש אנחנו מחבקים אותם ומרעיפים עליהם אהבה - אנחנו גם טובים בריפוי של קשרי קארמה שליליים בין נשמות כמו מקרי אלימות רצח התעללות מלחמות עוני אסונות מגיפות רעב המוני מחלות נפש וכוליי לפחות בתיאוריה קצת פחות טוב במעשה לצערינו... וזאת מפני שאנו יכולים לעזור לאותם נשמות רק 'אחרי' כשהן איתנו ופחות כשהן שם סובלות ועוברות גיהינום...
- האם קיים גיהינום שמה אצלכם?
- לצערינו יש. כמו שאצלכם קיימים בתי כלא לשם נישלחים אנשים שמסוכנים לחברה על כן יש להרחיק אותם ממנה כך יש נשמות מסויימות שעשו כול כך הרבה נזק והרג ושפיכות דמים ואסונות מתוך אנוכיות ורשעות שעלינו להרחיק אותם ולא לתת להם הזדמנות שנייה לרדת לעולם הארצי כדי שלא יהרסו אותו כליל... זה לא מושלם אבל אין ברירה...
........
- יורד גשם הערב על העולם בחוץ ואני יושב וחושב... אמרו לי מדריכים רוחניים האם גם שם יש גשם ושמש ירח וכוכבים שקיעות וזריחות עננים טבע שדות יערות נחלים ונהרות חיות טבע ויער חופי ים ואגמים דגים ועופות?
- כן רוח אמיצה גם אצלנו יש מזג אוויר ויש טבע וחיות וצמחים ועצים ויערות ואוקיינוסים ואגמים כול מה שיש למטה יש גם למעלה רוח אמיצה... אך יש לנו הרגשה שלא זה מה שאתה רוצה לומר או לשאול...
- אני חושב על אימי ואבי הם מזדקנים מהר ואוטוטו אולי לא יהיו איתי פה ואני אשאר לבד יתום וערירי עוד חולה נפש בודד בעולם...
- אנחנו יודעים עד כמה אהבת ועודך אוהב את משפחתך למרות הכעס הרב שיש לך עליהם אנו יודעים שהקרבת הרבה מחלומותיך ושאיפותיך בחיים כדי לרצות ולהיות כפי שהם רצו שתהיה אתה אינך מעיז להמרות את פיהם בעיניינים גדולים אתה חי כפי שהם רוצים לא כפי שאתה פעם בצעירותך רצית לחיות וויתרת על הרבה אפשרויות בחיים כדי לא להתעמת איתם ובחרת לקבור את עצמך במשך שנים רבות בדיורים מוגנים כדי לא להזדקק לעזרתם עד שניכנעת וויתרת גם על כך וכעת אתה חוסה בצילם ניזקק ותלוי בהם למעשה וויתרת על חייך העצמאיים למענם ונישארת בודד
- הוריי הם כול מי שנישארו לי בחיים שעוד זוכרים לי חסד ואוהבים אותי כשלא יהיו עימי אני אלך קיבינימט לעזאזל החיים יאכלו אותי בלי מלח ואני בקושי אשרוד...
- זה הוא הפחד שאוכל אותך?
- יש גם את השאיפות שהיו לי כשהייתי צעיר בגיל התיכון - לעלות על מטוס גדול ולברוח מפה ולנתק כול קשר איתם ולחיות לבדי חופשי ומאושר אבל המחלה טרפה את הקלפים והפכה אותי לנכה ולניזקק ואיבדתי את עולמי ואת ביתי ולא היה לי יותר בית בעולם גם לא אצל אבא ואימא אני כישלון מכול בחינה שהיא אני לא יוצלח החיים האלה הם סתם בשביל לשרוף קארמה רעה ולסבול עד הסוף אני רק חשבתי בתור נער שאני אהיה מישהו או שאני שווה משהו האמת היא שאני עבד ושוטה וטיפש ואדם מזוייף עם חלומות מזוייפים ושחוקים איבדתי את עולמי לפני גיל עשרים ואיבדתי אותו שוב ושוב ובכול מקום בעטו בי כמו כלב
- אתה אינך חסר אונים רוח אמיצה כול מה שאיבדת או אתה חושב שאיבדת בעצם הרווחת פי אלף אתה אוהב לשקוע ברחמים עצמיים או בכעס חריף אבל האמת היא שאתה אוהב את הורייך ומשפחתך ולשם האהבה הזו הקרבת את רצונותיך וגם חשבת שבגלל שאתה חולה אינך מסוגל אז גם לא העזת או ניסית וניכשלת אולם אתה לא כישלון לחיות חיים צנועים למען מטרות קטנות זה יותר קשה מאשר לחיות ולהילחם למען מטרה גדולה אולי כשנשמתך תהיה חזקה יותר ומנוסה יותר תתגלגל שוב ותוכל להגשים שאיפות חלומות ורצונות משלך מבלי לפחד מלהיכשל או להיות מוגבל על ידי משפחתך...
- אנחנו משפחה דפוקה מאוד והיינו משפחה דפוקה מאוד...
- בגלל אחיך?
- בגלל הכול אבא ואימא וסבתא ואח ואחות ואני כולנו היינו דפוקים ומקוללים וארורים
- חייך אינם לשווא רוח אמיצה הקורבן שכולכם הקרבתם כמשפחה למען אחיך ואחרי זה למענך ולמען אחותך ולמען האחיינים שלך והדורות הבאים לא היה לשווא
- משפחה דפוקה ובית חולה במקום שהוא רקוב עד היסוד...
- מה שאחד רואה כרקוב עד היסוד או כמקום חולה ודפוק הוא עבור אחרים גן עדן ומקום ניפלא לחיות בו...
- צדיק ורע לו רשע וטוב לו
- אתה יודע בעולם הרוחני של הנשמות להיות רשע זה לא משהו שאפשר להתגאות בו
- מה אכפת לי מחיי עולם הבא? אני רוצה את השכר שלי ואת האושר שלי כאן ועכשיו בעולם הזה בזה הרגע!
- השכר האמיתי יכול להתממש רק בעולם הבא רוח אמיצה כול אושר או שכר על פני האדמה הוא זמני רגעי וחולף ואילו בעולם הבא הוא קבוע ונצחי
- בסדר אז נמשיך לסבול סתם בחיים המיותרים האלה ולעסוק בשטויות עד שניתפגר!
- רוח אמיצה כוונתינו טובה אנא אל תכעס עלינו אנחנו אוהבים אותך ומנסים לעודד אותך אנחנו מנסים לומר לך שאתה בנישמתך נצחי ואתה חי בעולם ארצי בו הכול זמני אולם ביתך היא בנצח וחייך הם נצחיים כחיי הנשמה בעולם הרוחני ולכן כול בעיה שיש לך בחייך האלה בגלגול הזה היא רק בעיה זמנית אנו מבטיחים לך כי תראה זאת במו עיניך כשתחזור נשמתך לעולם הרוחני כול צרותיך ומכאוביך עכשיו יראו לך כמו חלום רע שהתעוררת ממנו לחיים האמיתיים בבוקר יפה וחדש שטוף שמש של יום חדש ונצחי בו אתה ואהוביך ואוהביך חופשיים ומאושרים לכם לעד!
- בסדר בסדר הבנתי אבל מה זה עוזר לי פה כאן ועכשיו? אני סובל וסבלתי ואסבול... אני מרגיש שהחיים האלה או הגלגול הזה הם סתם בשביל לסבול אין לי שום דבר שיכול לגרום לי אושר או שאני יכול להתגאות בו או להתנחם בו מעולם לא עשיתי שום דבר משמעותי לא אהבתי מישהו או מישהי אין לי אישה וילדים משלי כול האנשים סביבי התעללו בי או שלא שמו עליי קצוץ אני חי את החיים האלה בידיים ריקות ובנפש רצוצה וגוף מתכלה ומזדקן ורוב ימי עוברים עליי בעצב או בריקנות ובדידות אין לי נפש בעולם... ואנשים אומרים לי "תעשה מה שאתה אוהב או רוצה לעשות" כאילו שאימוץ תחביב או חיית מחמד יכולים לתת תחושת אושר או סיפוק או איזה משמעות לחיים האלה
- אנחנו לא רוצים להטיף לך מוסר או לדבר גבוה גבוה אלא אנו שואלים אותך מה אתה יכול לעשות כדי לחוש טוב יותר? במה תוכל להתנחם? מה יעזור לך? מה יתן לך תחושת סיפוק? הבן אתה שם בעולם הארצי סובל ואנחנו כאן בעולם הרוחני ואנחנו רק יכולים לדבר אליך ושאתה תעלה את השיחות איתנו על כתב למענך או למען מישהו אחר שאולי שאולי יתנחם מלקרוא - הרבה אנחנו לא יכולים לעזור או לעשות חוץ מלעודד אותך ולנחם אותך קצת אילו היינו יכולים להיות שם איתך והיה לנו גוף ארצי היינו מחבקים אותך ומנסים לעזור כדי שתרגיש פחות לבד ותראה מישהו מול העיניים שמדבר אליך פנים מול פנים ומלב אל לב אבל אין לנו גוף ואין לנו רשות לרדת למטה אליך ואין לנו יכולות מיוחדות אנחנו לא יכולים להתערב ולשנות גורלות ומזלות וחשבונות קארמטיים מגלגולים קודמים ואין לנו יכולות ניבוי ואין לנו שום כוחות על ניסתרים - כשתגיע לפה נאמץ אותך לליבנו ונעטוף אותך בחום ואהבה ועצוב לנו כשאתה עצוב וכשאתה שמח אנו שמחים איתך ואנו תמיד איתך בטוב וברע של חייך - אולם בימי חייך אתה הוא בעל הבחירה של איך ומה ומתי ולמה וכמה וכולי אתה בוחר מה לעשות עם חייך וכך היה וכך יהיה כול חייך מה שאנחנו אומרים לך הוא בגדר המלצה בלבד אין לנו כול יכולת להשפיע אלא רק לנסות לדבר לליבך ושכלך ולנסות לשכנע וזהו אתה הוא בעל הבחירה על חייך אתה הבוחר מה לעשות עם חייך ואיך שאתה בוחר לחיות ככה יהיו ויראו חייך ולכן אינך ראשי להאשים אף אחד אחר באיך שאתה בוחר לחיות ואם אינך מרוצה מאיך שניראים חייך בכוחך אם תאמין בכך לשנותם ולעשות שינוי ולהשתנות - זה לא יהיה קל וזה לא יהיה בהתחלה נוח אבל עדיף על פני הישארות במצב שמאמלל אותך רוח אמיצה... אנא אל תכעס על דברינו אליך...
- אני לא כועס אני מודה לכם על דבריכם הכנים אני מרגיש שכוונתכם טובה ואוהבת... (אנחה) הגיע זמן התרופות של הלילה ועוד שעה שעתיים שוב אלך לארץ החלומות אני רק מקווה שלא יהיו לי סיוטים
..........
--------------------
---------------------
- בוקר טוב רוח אמיצה
- בוקר? יותר נכון לקראת צהריים...
- איך ישנת?
- ככה ככה איך שהתחיל הבוקר התחילו הרעשים מבחוץ ואני חצי יושן מפחד מהרעשים הם ניכנסים לי לחלום ולשינה והופכים לחרדות ובהלות
- אנחנו מצטערים...
- ואימא שלי עולה לי על העצבים אז אני ממעט לדבר איתה היום שלחה לי בוואטסאפ מיליון צילומים של שירים ישנים שלי שמצאה באיזה חור אוטוטו תמסגר אותם במסגרות זהב
- היא גאה בשירים שלך אימא שלך היא גאה בך
- שמחת זקנתי יופי אחרי שהיא ואבא הרסו לי את החיים וריסקו לי את הנשמה ואת הנפש ושלחו אותי חולה נפשית לצבא כדי שאהיה נורמלי כמו כולם
- מצד אחד אתה מאשים אותם שהרסו לך את החיים מצד שני אתה חי לפי איך שהם אומרים לך
- נכון מאוד כי הם תמיד דאגו שלא אנשום יותר מדי חזק ושלא אקפוץ מעל לפופיק ושתמיד תמיד אשאר תלוי בהם ואזכור שאני הבן שלהם וחייב לציית להם ולטימטום שלהם ולהיות מה ואיך שהם רוצים שאהיה תמיד הם החליטו עליי הכול מעולם לא הייתי ברשות עצמי אין לי מושג מה זה בכלל אני העבד והכלב שלהם... הילדים תמיד צחקו עליי בבית ספר צחקו על הילד הדפוק הזה שחי כאילו הוא ילד בשנות הצנע של שנות החמישים שמדבר כמו מהגר זקן ילד מהגרים אבק אדם מחורבן ואימא שלי שהייתה אוהבת ומשפילה בונה אותך והורסת אותך לפי איך שבא לה באותו רגע אני ואחותי וכולנו היינו רוב השנים שק החבטות שלה כשרצתה וחיפשה על מי להוציא עליהם את הכעס התיסכול והכאב שלה היום היא זקנה סנילית שמאמינה לשקרים של עצמה אני שונא אותה ואוהב אותה ולא יכול איתה ולא יכול בלעדיה...
- ניסית פעם לחיות עצמאי?
- כול פעם שניסיתי להתנתק מחבל הטבור המשפחתי אכלתי אותה בצבא חליתי והגעתי לאישפוז בגיהינום ובשנים מאוחרות יותר הייתי מוצא את עצמי זרוק כמו כלב עזוב באיזה דירה מתפוררת בלי אף אחד עד שמרוב בדידות ביקשתי להיכנס לדיור מוגן ואחרי זה העליתי את עצמי לקורבן לחיי הטימטום שלי ואישפזתי את עצמי שוב סתם אישפוז מיותר שם כבר דפקו אותי טוב טוב וריסקו אותי לכול החיים נזק בלתי הפיך חיים שלמים שהתבזבזו סתם שנים וזמן שלא יחזרו לעולם...
- מה הכי מרגיז אותך בכול מה שאתה מרגיש וחש כעת?
- מרגיז אותי שאתה סובל בחיים האלה והסבל שלך נישאר שקוף אף אחד לא רוצה לדעת או לשמוע... אף אחד לא רוצה לשמוע מה עברתי עם המשפחה שלי ומה אני וכולנו כמשפחה עברנו והקרבנו כדי לטפל ולסעוד ולחיות עם אחי הקטן ואף אחד לא רוצה לשמוע מה עברתי באישפוזים שלי שהיו כמו גיהינום קטן לאף אחד לא אכפת
- רוח אמיצה אנשים לא רוצים או לא יכולים לשמוע מפני שהם עסוקים עם הכאב שלהם שהם עברו שגם אותו אף אחד לא רוצה לשמוע או לחבק. אתה לא היחיד שככה מתייחסים אל הכאב שלו זה כולם ככה - כול אחד כואב את כאבו ואין לו יכולת לשמוע ולתמוך בכאב של הזולת ככה בנוי העולם זה לא אישית נגדך פשוט יש כול כך הרבה סבל וכאב בעולם שאם לא הייתם מדחיקים אותם איכשהו העולם היה מתפוצץ מכאב והקיום בעולם והחיים היו הופכים לבלתי ניסבלים... אנחנו יודעים שאתה תשנא את מה שנגיד אבל תמיד תוכל למצוא אנשים שסבלו יותר ממך ונכון שכול כאב הוא כאב אבל גם הוא יחסי
- בא לי לבכות...
- אימך ואביך אוהבים אותך מאוד ואתה אוהב אותם הקשר ביניכם הוא חזק כול הסבל שגרמתם אחד לשני היה לא בכוונה ולא בזדון אנא השתדל להבין ולהתגבר על הכעס והטינה והמשקעים של העבר שלכם אתה והורייך זקוקים למידת החסד הרחמים והחמלה עלייך ללמוד לסלוח לאימך ולנסות לקבל אותה כפי שהיא ולקבל בלב סולח וחומל את העבר המשותף לך ולהורייך - הם המשפחה שלך הם גידלו אותך והעניקו לך חיים בעולם הזה אנא סלח להם ונסה להשתחרר מכעס וטינה וההתחשבנויות הקטנוניות ביניכם רק כך תוכל להתגבר על הכאב של העבר ביניכם - גם אתה וגם הורייך לא מושלמים עשיתם הרבה טעויות ביניהם וכול אחד עם השני אבל אנא זכור שאין זה משנה מה עשיתם או לא מה שחשוב זאת האהבה שהייתה ועודנה ושתמיד תהיה ביניכם - אתה אהוב! אביך ואימך אוהבים אותך! סלח להם! קבל אותם עם מגרעותיהם וטעויותיהם! גם אתה עושה ועשית טעויות בימי חייך גם אתה זקוק לחמלה וחסד וסליחה מאחרים! אם לא ניסלח אחד לשני ולעצמנו מה יהיה? אתה כועס על שאתה עדיין תלוי בהורייך אבל האמת היא שאתה והורייך זקוקים זה לזה זהו קשר לכול החיים
.........
- אני חושב על אימי עכשיו...
- היש לך זיכרונות טובים מאימך?
- יש אני זוכר איך אימי הייתה הולכת אחד לחודש חודשיים לספרייה הציבורית ומביאה לי ולאחותי ולעצמה ספרים לקרוא כך היא הביעה את אהבתה אלינו כמשפחה וכך נטעה בי את האהבה אל הקריאה ואל הספרים והספרות - אני זוכר בתור ילד שהייתה לפעמים לוקחת אותי אל חנות ספרים וקונה לי ספר קומיקס לילדים "אסטריקס ואובליקס" ואני הייתי שבועות שמח מכך איך הביאה לי לקרוא ספרי מדע בדיוני מהספריה של אייזיק אסימוב ואני הייתי קורא אותם תוך כמה ימים אני זוכר גם איך הייתה לוקחת אותי לקולנוע ביחד עם כול המשפחה והיינו רואים סרט לכול המשפחה משהו אמריקאי כבר לא זוכר יש יש זיכרונות טובים ממנה ומאבא ומאחותי שהייתה לוקחת אותי לקולנוע לראות סרטים איתה ועם החברה שלה מבית הספר או הטיולים של חברת להגנת הטבע שאבא היה לוקח אותי ואת אחותי בסופי שבוע את הטיולים בחורשות ובפרדסים ובגינות הציבוריות בשכונה שלנו כמשפחה איך אימי הייתה מלמדת אותנו את שמות הפרחים שהיינו רואים והעצים איך היא וסבתא היו יושבות ומקפידות איתי שאלמד טוב ואדע קרוא וכתוב וחשבון ואיך אימי הייתה יושבת איתי והיינו עוברים על החומר לימוד של בית הספר והייתה עוזרת לי בשיעורי הבית בתנ"ך ובספרות ובהיסטוריה ובלשון ובאנגלית וכוליי היה חשוב להם שאלמד ואדע חשבון וקרוא וכתוב בעיברית ואנגלית ואוציא ציונים טובים ושלא יעבירו אותי לחינוך מיוחד או קבוצה לתלמידים נכשלים
- אז הייתה גם אהבה
- כן הייתה אהבה אהבת אמת הם גם שלחו אותי לשיעורים פרטיים במתמטיקה כדי שלא אשאר מאחור בכיתה ואפילו היה ניסיון לשיעורים פרטיים בצרפתית שלא צלחו...
- נישמע שהורייך ובעיקר אימך השקיעו בלימודיך
- כן גם היה באחד מימי ההולדת שלי כשהייתי בוגר וכבר בדיור מוגן שאימי לקחה אותי לראות סרט בשם "נאום המלך" על המלך ג'ורג' החמישי שהיה מגמגם וכיצד בכול זאת התעקש והצליח לנאום נאומים לאומה בזמן מלחמת העולם השנייה יש לי את הסרט הזה על המחשב ומדי פעם אני מסתכל עליו וניזכר באימי ובוכה
- מדוע בוכה?
- מפני שזהו מתנת הפרידה שלה ממני כשם שאביה של סבתי לקח אותה לשמוע את "הסימפוניה התשיעית" של בטהובן בבודפשט לפני שעלתה עם סבא על ספינת מעפילים לארץ ישראל חודשים ספורים לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה - זה מה שישאר לי ממנה מאימי היקרה לכול משך חיי הסרט ומה שניסתה תמיד לומר לי בחייה - שהיא אוהבת אותי ומאמינה בי תמיד לא משנה מה
- כבר אינך כועס? על הורייך? על אימך?
- לא לא כועס יותר רק עצוב...
- למה עצוב?
- שלא יכולתי להיות טוב יותר כלפיה וכלפי אבא שהרבה פעמים הוצאתי עליהם את התיסכולים שלי והאשמתי אותם בכישלונות שלי
- אנחנו חושבים שהם יודעים שאתה אוהב אותם למרות הכול וזה מספיק טוב בשבילם
............
- אני לא חושב שאני אוציא את הכתב יד הזה לאור זה יותר מדי אישי וחושפני וגם כואב לי מדי לכתוב אותו
- אל תחשוב כעת על זה כעת אתה כותב את הדברים בינינו וזה העיקר כעת אתה עובר תהליך אישי ורוחני איתנו המדריכים הרוחניים שלך אז תיתרכז בכך כדי שתוכל להפיק את המירב שתוכל כול החיבור הזה נועד ראשית כול עבורך ורק לאחר מכן עבור אחרים כשתסיים לעבור את התהליך אז תוכל להחליט מה לעשות עם כתב היד
- מה אני אמור להפיק מהכתיבה של השיחות בינינו?
- אנו מקווים שתעבור תהליך של לפקוח עיניים והתפכחות לגבי החיים שלך והעבר שלך והיכן אתה היום אנו מקווים שתוכל להבין כי מותר לך להיות מי שאתה ובדיוק מי שאתה ורק אתה ולא להשוות את עצמך לאחרים או לנסות להיות מה שאתה לא וכך תשלים עם מי שאתה ולא תחיה בהרגשה של "אני כישלון" או "החיים שלי לשווא" או "החיים הם רק סבל" ולא תחיה רק בתחושה שאתה קורבן הנסיבות והמזל והגורל אלא תבין שאתה בעל יכולת בחירה ועשייה ובעל יכולת לקחת אחריות על החיים שלך ולעשות איתם מה שתבחר לעשות אתה הוא זה שבמרכז דאגתנו ולא אכפת לנו מה תעשה או לא עם כתב היד הזה אכפת לנו רק מה אתה יכול או תוכל להפיק ממנו עבורך...
- מחר אמור לבוא לראות אותי המדריך שיקום שלי בחור צעיר שלומד באוניברסיטה פסיכולוגיה ועובד בתור מדריך שיקום למתמודדים כמוני אני רוצה לספר לו על ההתכתבות בינינו ועל כתב היד
- אתה לא צריך לקבל אישור מאיתנו לשום דבר רוח אמיצה... אתה בעל תבונה ושיקול דעת ואתה מכיר את הבנאדם וסומך עליו אנחנו מקווים שיבוא יום ואתה תוכל להראות את הכתב היד הזה לאימך כדי לשאול לדעתה עליו אם תרצה לתת לה לקרוא אותו
- אני מפחד להראות את כתב היד של השיחות שלנו לאנשים בוודאי שלהראות אותו או לספר עליו להורים או לאימא שלי שלא יחשבו שאני משתגע להם אני לא בטוח שיש להם פתיחות לכך שהבן שלהם "מתקשר" או "משוחח" עם "המדריכים הרוחניים" שלו זה ניראה מוזר ומפחיד או עלול להיראות כזה עבורם
- אנחנו אומרים תן להורייך ובייחוד לאימך קצת קרדיט ואשראי ואולי תגלה שהיא פתוחה גם לאפשרות הזו אך רק אם תחליט ותרגיש בנוח לשתף אותה לא חייב
............
------------------
----------------
- הבנתי משהו סוף סוף מדריכים רוחניים
- מה הבנת רוח אמיצה?
- הבנתי מה ניסיתם לומר לי ולרמוז לי - שאת כתבים אלה את כתב היד הזה של השיחות אני מעלה על כתב רק למעני ולא אראה אותו לאף אחד ולא אפרסם אותו בשום מקום ובטח שלא אוציא לאור וגם לא אספר עליו לאחרים זה אישי שלי ביני לביניכם
- אנחנו מבינים... כן לכך התכוונו רוח אמיצה אולם מה גרם לך להבין זאת סוף סוף?
- פשוט מאוד אם אספר ואראה את כתב היד הזה או אפיץ אותו ברבים אנשים יחשבו שהשתגעתי ויאשפזו אותי אימא ואבא יבהלו וכך גם העובדת הסוציאלית שלי והם יפנו לרופאים שיעלו לי בתרופות וכוליי הרי איש לא יאמין לי שאני מתקשר איתכם אלא יחשבו שאני לא לוקח תרופות או משחק איתם ובכול מקרה שומע קולות וזהו רק סימפטום של המחלה שלי שמתגברת
- אז אנחנו מבינים שהפחד שיחשבו שהשתגעת גרם לך להפנים שצריך לשמור על התקשורת בינינו אישית ופרטית בינינו לבינך בלבד
- כן העולם לא יאמין לחולה נפש משוגע העולם לא ירצה לקרוא או לשמוע זה לא יעניין אותו אלא הוא ירצה לסתום לי את הפה לאשפז אותי לסמם אותי בתרופות חזקות כדי שאשתוק ולא אוכל לדבר איתכם
- אנחנו חושבים שאתה צודק במידת מה רוח אמיצה
- אם כך השיחות בינינו צריכות להיות סוד והם לא עיניינו של איש
- כן אנחנו מבינים ומסכימים למה שאתה אומר
- זה מה שניסיתם לומר לי הלא כן?
- כן זה בעיקרון מה שניסינו לרמוז לך רוח אמיצה אבל אתה היית בהתרגשות ותיכננת תוכניות גדולות כשבעצם אין בכך צורך הדברים שאנו אומרים לך פה ואתה מעלה על כתב מיועדים אך ורק לך ולא לאף אחד אחר
- אם כך אני לא אדבר על זה עם אף אחד כמעט ולא אראה את הכתב יד הזה לאף אחד
- איך שתחליט ותרגיש לנכון...
..........
- אני הודעתי לאבא ולעובדת סוציאלית שלי שאני רוצה לחזור לדיור מוגן לחולי נפש
- מדוע אתה רוצה לחזור לגור במסגרת דיור מוגן לחולי נפש?
- כדי ללכת לעזאזל! כדי ללכת לגיהינום ולהישרף שם לנצח! שילך הכול וכולם לעזאזל! שתלכו גם אתם לעזאזל! נימאס לי מהכול רוצה ללכת לגיהינום ולהישרף שם עם שאר השדים והרוחות הרעות ללכת לקבור את עצמי במסגרות דיור מחורבנות של חולי נפש ומשוגעים חיות אדם ולסבול לנצח! לא רוצה לחיות לא רוצה את הטובות של האבא והאימא המטומטמים שלי אני אחיה את הגורל שלי עד הסוף אם אני אפס וזבל וחרא אז שיזרקו אותי לביוב של החברה עם יתר החארות אני לא מפחד מלסבול אני לא מפחד מהגיהינום לשם אני שייך לבית המשוגעים לבית המצורעים לביוב של האנושות אני אפס אני זבל אני משוגע סרח של החברה אני לא שווה כלום וכולם מחרבנים עליי יומם ולי��ה אז אני חרא קטן ודפוק מטומטם וכולם משתינים עליי ושונאים אותי ובזים לי וקוראים לי משוגע וקוקו קטן והומו וסוטה מין וחלאה וחרא אז שזה מה שיהיה אם ככה שונאים אותי אז אני אלך ואקבור את עצמי בגיהינום אצל הפסיכיאטרים והעמותות המנוולות שהחיים שלי ילכו לעזאזל אני לא שווה כלום!
- אנחנו מרגישים ורואים שאתה מרגיש איום ונורא - רחמים עצמיים ושינאה גדולה וזעם גדול ועצב וייאוש גדולים אתה רוצה לוותר ולהרוס לעצמך ולהרוס את עצמך אתה רוצה לסבול ולהעניש את עצמך - אבל על מה? במה חטאת שמגיע לך לסבול? במה חטאת שמגיע לך "להישרף בגיהינום לנצח"? מדוע אתה כועס על עצמך ושונא את עצמך?
- אני מקולל אני ארור הנשמה שלי מקוללת וארורה אני שייך לגיהינום לא לגן עדן אני עבד עבד של השטן שמתעלל בי והוא ישחט אותי בגיהינום אני נולדתי כדי להישרף ולהישחט בגיהינום אין לי בכלל נשמה אני רק חיה דפוקה אפס דפוק חלאת אדם אפס מאופס אין לי נשמה אני לא שווה כלום אין לי זכות ליהנות ולהיות חופשי ומאושר אני ארור עבד של השטן שמתעלל בי אין לי שום זכויות רק חובות ומנת חלקי היא רק השפלות ומכות ועינויים וסבל נימאס לי לפחד אני רוצה להישרף בגיהינום אני רוצה ללכת לעזאזל נימאס לי לפחד מהסבל אני רוצה להגיע לתחתית כבר ולראות אותה במו עיני גם אתם אתם לא מדריכים רוחניים אתם קולות של מחלה אתם שדים ורוחות אתם קולות של השטן שמשחק איתי מרמה אותי עובד עליי מכה אותי משפיל אותי מענה אותי שוחט אותי הורס אותי אתם משקרים לי ואני לא מאמין לכם לאף מילה השטן שלח אותכם לכו לעזאזל!
- רוח אמיצה גם השטן הוא רק משרת של אלוהים ועושה כמצוותו וסר למרותו תמיד. הוא עושה עבור אלוהים את העבודה השחורה אך ההכרחית והיא לטהר את הנשמות הסוררות בייסורים ולדאוג שלא יסטו מדרך הישר יותר מדי הוא אחראי על הצד השלילי של הקארמה אך הוא עושה זאת על מנת לפקוח את עיני הסוררים והחוטאים לא על מנת להשמיד חס וחלילה ולא על מנת להתעלל סתם הוא רק עושה את תפקידו הוא אינו רוצה לענות אותך לנצח וכול יתר השטויות האלה - הנשמות בגיהינום אינן "נשרפות לנצח" וכיוצא בזה כמו שאנשים חולים בעולם הזה אינם מוצאים להורג אלא מקבלים טיפול רפואי מציל חיים - אתה אינך "עבד של השטן" השטן איננו רוצה או חפץ בעבדים או שפחות ואנחנו אין לנו שום קשר לשטן ואיננו עושי דברו... אנחנו המדריכים הרוחניים שלך וכול מה שאנו רוצים הוא לעזור לך בדרכך הלא קלה בחייך אלה
- (שתיקה) ....
- האם נירגעת? האם תשובה זו סיפקה אותך רוח אמיצה?
- בא... לי... לבכות...
- גם לנו בא לבכות כשאנו רואים אותך כך סובל ומתענה במו ידיך ורוצה להרוס לעצמך מתוך תיסכול וייאוש להחלטה אם כן תחזור לגור במסגרת דיור מוגן לחולי נפש או לא אין שום קשר לדברים האיומים שאמרת ההחלטה בקשר לדיור מוגן צריכה להתקבל בכובד ראש וברצינות ובשיקול דעת שקט ושקול ולא בהתפרצות של הרס עצמי ייאוש שינאה עצמית ושאר רגשות שליליים אתה מתנהג כמו ילד קטן מתוסכל שכועס על עצמו ועל העולם כי לא קיבל את מה שרצה אז הוא רוצה לשבור לעצמו את הצעצועים שלו...
- אני מפסיק לעשן
- מדוע?
- כדי לסבול גיהינום וכדי להתכונן מתישהו לחזור לדיור מוגן שם אסור לעשן
- כמה אתה מעשן ביום רוח אמיצה?
- ארבעה קופסאות ביום לערך אני קונה פאקטים במכולת במחיר יקר פעמיים שלוש בשבוע
- אנחנו מבינים... אז אתה נורא רוצה לחזור לגור בדיור מוגן לחולי נפש ומוכן לסבול מגמילה מעישון בשביל זה?
- כן אני חושב
- צפוי לך תקופה לא קלה... אנא זכור אם אתה צריך אותנו אנחנו כאן בשבילך רוח אמיצה
- תודה ועדיין בא לי לבכות
- אנחנו יודעים וגם לנו בא לבכות ועם זאת אנחנו בטוחים שאם תהיה לך מוטיבציה אתה תצליח להיגמל מעישון למרות הקושי וגם אנחנו באמת חושבים שאתה מאוד אמיץ רוח אמיצה
- אני חלש וטיפש ופחדן
- אם כך אתה עוד עלול להפתיע את עצמך... אנחנו יודעים שתקופה ארוכה רצית להפסיק לעשן וניסית הרבה פעמים ולא הצלחת אך אם המטרה לחזור לגור בדיור מוגן כול כך חשובה לך שאתה מוכן לוותר על עישון ולעבור גמילה אז אנחנו מאחלים לך בהצלחה
- אני אכשל כמו נרקומן פעם נרקומן תמיד נרקומן פעם מעשן תמיד מעשן פעם חולה נפש תמיד חולה נפש פעם טיפש תמיד טיפש
- אנחנו שולחים לך את אהבתנו רוח אמיצה אנחנו שולחים לך אור ואהבה וחיבוק אנרגטי אנחנו אוהבים אותך נורא רוח אמיצה ואנחנו יודעים שאתה עובר תקופה לא קלה ותעבור תקופה לא קלה בימים הקרובים - זכור אם תרצה או תצטרך לדבר עם מישהו ולא יהיה לך עם מי אנחנו פה בשבילך תמיד בכול רגע וזמן שתרצה... אנחנו לעולם נאהב אותך ונירצה בטובתך רוח אמיצה שלנו אתה יקר לנו ואנחנו רוצים שתהיה מאושר ושמח ושיהיה לך טוב - כשיהיה לך קשה עם הגמילה מעישון דבר אלינו ושוחח איתנו אנחנו נהיה שם בשבילך בכל דרך שתחליט לפנות אלינו לא נשיב את פניך ריקם ולא נידחה אותך אם אתה זקוק לעידוד ותמיכה בגמילה שלך מעישון או כול דבר שהוא אנחנו נהיה כאן בשבילך לעזור לך ולעודד אותך ולתמוך בך - תמיד ללא תנאים וללא הגבלה - אתה עושה צעד חשוב ואמיץ בשבילך ובשביל בריאותך - זכור את המנטרות שלנו ושלך - "אנחנו המדריכים הרוחניים שלך אנחנו שומרים ומגינים ומדריכים אותך כמיטב יכולתנו - אנחנו אוהבים אותך ומקבלים אותך בדיוק כפי שאתה עם הטוב והרע שבך - אנחנו לעולם לא שופטים אותך או בוחנים אותך או מאשימים אותך - אתה הוא ילדו הנצחי והאהוב של האלוהים והאהבה תמיד אוהבת אותך!" חזק ואמץ רוח אמיצה! אנחנו איתך! אלוהים איתך! משפחתך איתך! אהוביך ואוהביך איתך! אנחנו איתך עם כול מה שתחליט לעשות! ואנחנו נדבר איתך כול פעם שתחליט לפנות אלינו... אנחנו אוהבים אותך ומאמינים בך...
- בא לי לבכות...
- היה חזק ותאמין בטוב ושיש לך תקווה ותעבור את זה רוח אמיצה... אתה לא פחדן ואתה לא טיפש ובטח שלא חלש כפי שנידמה לך כשאתה נוהג להלקות את עצמך...
........
- ניסיתי להתפלל לאלוהים מדריכים רוחניים
- אנחנו מבינים
- אני אפילו לא בטוח או יודע איך מתפללים לאלוהים תפילה מלב אל לב אף פעם לא לימדו אותי היהדות לא מלמדת אותך איך להתפלל תפילה אישית הכול רק תפילות מספרים ודפים מוכנות מראש והחינוך שקיבלתי בבית הספר היה שווה לכלום מבחינה רוחנית או אמונית וכיום אומרים לך לחזור בתשובה אם אתה רוצה להאמין באלוהים כאילו יש רק את הדרך שלהם תעשה מה שהם יגידו לך וכוליי תחזור בתשובה תקיים תרי"ג מצוות
- אפשר לשאול אותך למה התפללת רוח אמיצה?
- שאלוהים יעזור לי להצליח בגמילה שלי מעישון ולמצוא מקום טוב לקרוא לו בית ושיהיה לי בית בעולם ועוד מלא דברים
- איך הולכת הגמילה רוח אמיצה?
- החבאתי את כול מוצרי העישון ואני לא מעשן כבר שלוש ורבע שעות אבל זה כלום זה בטל בשישים וכול דקה ושעה ויום שיחלוף זה יהיה יותר ויותר קשה ויהיו תופעות לוואי קשות אני כבר יודע וביום ראשון יש את הפגישה עם העובדת הסוציאלית וביום שני יש את התור לפסיכיאטרית ואני מפחד שאבוא עצבני או בחרדות ולא אהיה במיטבי והם יחשבו מה שיחשבו ואני אוכל אותה
- אנחנו מבינים רוח אמיצה אתה התפללת לאומץ ולכוח להצליח להיגמל
- כן ודרך אגב המדריך שיקום לא בא היום הוא חולה עם שפעת או מה שלא יהיה אין לי מושג אם הוא באמת חולה או שהוא עובד עליי
- איך אתה מרגיש עכשיו?
- אני מת לעשן... יש פיתוי גדול ואני לא מאמין שאצליח בכלל...
- אם אתה לא מאמין שתצליח איך תוכל להיגמל?
- שאלה טובה כנראה שלא אגמל... כניראה שאני אהבל פסיכי קוקו דפוק
- שוב פעם התחלנו רוח אמיצה?
- אני לא רוצה לסבול מהגמילה... אני חוזר לעשן כמו האידיוט שאני ואני מקווה שאמות מסרטן ריאות כמו שמגיע לדפוק מסריח כמוני...
- אתה חוזר לעשן?
- אני כבר מעשן... כמו חתיכת אפס דפוק
- אתה לא אפס ואתה לא דפוק ואם אתה מחליט על משהו וחוזר בך אפילו יהיה זה אינסוף פעמים זה לא מעלה ולא מוריד מערכך בעינינו או מאהבתינו אליך...
...........
-----------------
----------------
- בוקר טוב מדריכים רוחניים...
- בוקר טוב רוח אמיצה איך ישנת?
- לא טוב התעוררתי באמצע הלילה מחנק קוצר נשימה ושיעול לא ישנתי טוב
- אנחנו מצטערים
- אתם יודעים מה אכל אותי מה הכעיס אותי והכאיב לי אתמול עד שביקשתי לחזור לדיור מוגן ולהרוס לעצמי ולדבר אליכם כמו שדיברתי?
- נישמח לשמוע כול מה שתרצה לשתף אותנו רוח אמיצה
- הגעתי למסקנה או תובנה שלא משנה מה אני שתמיד רציתי להיות אהוב ומוערך ומכובד בחיים האלה אני תמיד כול חיי קיבלתי בוז והשפלות ואני שכול חיי רציתי להיות מישהו ומשהו בחיים האלה אני תמיד רק חולה נפש בעיני כולם ולא משנה איפה הייתי או לאן אני הולך אף אחד לא יתגעגע אליי ואף אחד לא יאהב אותי באמת האם זה לא חיים מקוללים? חיים לשווא? אז אם כך יאללה שנהיה בדיור מוגן ונלך לעזאזל וניסבול כחולי נפש עלובים יאללה שניזרוק את כול מה שנישאר לנו מחיינו לעזאזל ונילך קיבינימט... זה מה שבגדול עבר עליי זה הסיבה למרירות שלי לכעס לזעם לייאוש לתיעוב העצמי לשנאה העצמית להרס העצמי...
- אף פעם לא אהבו אותך? כך אתה מרגיש רוח אמיצה?
- אהבו אותי אימא ואבא והמשפחה כשהייתי בן ארבע או חמש עד גיל אחד עשרה שתיים עשרה וזהו ומאז כול האנשים כולל המשפחה העמידו פנים או שלא טרחו אפילו לעשות זאת... ההורים שלי לא יודעים לאהוב אותי הם לא יודעים לאהוב נקודה הם יודעים לדאוג לך ולסדר אותך שיהיה לך כול מה שצריך קורת גג אוכל תרופות קופת חולים ביטוח שיניים וכסף וכוליי אבל הם לא יודעים לאהוב אותך או לתמוך בך הם לא יהיו שם כשתזדקק לדבר אימא שלי מעורערת נפשית אבא שלי אטום ונכה ריגשית הם חיים על אוטומט הם לא באמת מסוגלים לאהוב ולהבין אותי גם אם היו באמת רוצים או מנסים בשביל אבא אני הילד הקטן המגמגם והעילג שהוא גם חולה נפש אבא מאמין לרופאים שאני חולה מאוד מאוד מאוד קשה חולה נפש מאוד מאוד מאוד דפוק שתמיד צריך לדאוג לו כמו לתינוק חסר ישע ובשביל אימא אני הכלבלב בובה שלה או הילד הקטן שלה הבייבי שלה שהיא מפנטזת עליו שהוא משורר רגיש ונפש רגישה וכול השקרים שהיא מדמיינת כשהיא כבר שנים חיה בתוך עולם משלה ומאמינה לשקרים של עצמה חצי משוגעת אימא שלי אין לה מושג מי אני באמת היא לא רוצה לדעת מה שלא נוח לה לדעת היא לא רוצה לזכור מה שלא נעים לה ליזכור אנחנו משפחה הרוסה אנחנו משפחה חולה והרוסה נפשית בית חולה והרוס ואחותי שונאת אותי ורואה רק את עצמה והבעל שלה והילדים שלה אני לא קיים בשבילם...
- ומה לגבי אחרים שלא בני משפחה?
- מחוץ למשפחה בעולם הגדול לא קיימת אהבה ובטח שלא כלפיי. אדם לאדם זאב רק שינאה ובוז וגם כשמישהו נחמד הוא רק מעמיד פנים כדי לדפוק אותך לאף אחד מעולם לא היה באמת אכפת ממני בעולם הגדול לא בבית ספר לא כשגדלתי לא באישפוזים לא בפנימייה לא בדיורים המוגנים וגם לא פה בדירה שאני גר בה לבד או בצאטים אונליין עם אנשים מכול העולם לאף אחד לא אכפת ואין אהבה ואין כבוד ואין הערכה ואין כלום אף אחד מעולם לא העריך אותי תמיד ראו בי כ"הדפוק הזה" "החולה נפש" "ההומו מזדיין בתחת" ושלל קללות... גם כשנתנו לי משהו או זרקו לי עצם זה היה בשביל לדפוק אותי וכול "האהבה" וה"ידידות" הייתה מזוייפת - אין אהבה בעולם לא בתוך המשפחה ולא מחוצה לה בעולם הגדול אין אהבה מדריכים רוחניים ולא מעניין אותי מה תגידו לי על "אהבה רוחנית" או על "האהבה בעולם הרוחני" או כמה אלוהים או אתם אוהבים אותי וכול האגדות האלה של מסרים רוחניים שנישמעים כמו קישקוש בתחת ורק מכאיבים לי יותר כשאני ניזכר מחדש בחיי על פני האדמה וכול החרא שעברתי כול חיי ובייחד כשאתם מדברים איתי שאני יכול "לשנות את חיי לטובה" איזה טובה? למצוא אהבה בכול החרא של העולם הזה? למצוא מים במדבר הזה? למצוא אור בחושך הזה? קל להגיד ולזבל את השכל על אהבה ושינוי לטובה ושיש תקווה אבל זה שטויות שרק מכאיבות לי כשאני מציאותי ויודע שאין לי שום סיכוי ושתמיד ישנאו אותי ויבוזו לי וידפקו אותי ושאף אחד לעולם לא יאהב אותי לא בתור חבר ולא בתור מישהו לאהוב ולהיות בזוגיות איתו ולא בתור שומדבר אני רק חולה נפש חולה נפש עלוב שכולם בועטים בו כמו כלב...
- אנחנו מצטערים רוח אמיצה לא התכוונו להכאיב לך בדברינו אליך חשבנו שאם נדבר ונספר לך על כך תוכל להתנחם או להתעודד אנחנו מצטערים לא התכוונו להכאיב או לערער אותך רוח אמיצה אנא סלח לנו
.................
- רוח אמיצה רצינו לשאול אותך האם אי פעם אהבת מישהו? האם הייתה לך אהבה בחיים האלה?
- אתם שואלים אותי? חשבתי שבתור "מדריכים רוחניים" אתם כבר יודעים עליי "הכול"
- אנחנו יודעים אבל שאלנו כדי לבדוק איתך אם תרצה לספר לנו על כך במילותיך שלך...
- אהבתי פעם כשהייתי נער - בחור צעיר מישהו אבל הוא רק שיחק בי שבר את ליבי ועזב אותי והוא לא אהב אותי באמת הוא היה אדם מושחת ושטני וכך גם כול ה"חברים" שלו אני אפילו לא ידעתי שאני אוהב אותו עד שכבר היה מאוחר מדי והוא כבר עשה את הנזק שלו הוא שבר את ליבי והרג אותי מכול הבחינות נפשית רוחנית ריגשית הוא היה הרוצח של ליבי הוא הוציא את נישמתי להורג ואחרי שסיים לשחק בי כמו צעצוע שלו השליך אותי כמו חתיכת זבל ושלח אותי לעזאזל היום הוא איפה שהוא מחוץ לארץ חי את החיים שלא והוא לא רוצה שום קשר איתי ואני לא מעניין אותו מבחינתו שאני אלך להירקב בגיהינום זה מה שהייתה שווה "האהבה" שלו הוא כול מה שמעניין אותו זה מין סמים אלכוהול וכסף הוא מושחת ציני חושב שהוא יודע הכול גם כשאין לו מושג ותמיד היה חשוב לו להיות בשליטה שאף אחד לא יערער עליו ועל הרוע שהוא עושה הוא באמת חשב וחושב עד היום שהוא יודע הכי טוב מכולם הוא תמיד צודק לא משנה מה כשהוא מחליט לחתוך אותך הוא יחתוך אותך לא משנה מי היית בשבילו מבלי להסס אני קורא לו "יציר השטן" הוא הולך והורג ומשחית ורוצח נשמות עם היופי והאהבה המזוייפת שלו וההבטחות הריקות שלו כול האהבה שלי כלפיו וה"חברים" שלו הפכה לתיעוב ושינאה אני מאחל לו שירקב וישרף בגיהינום לנצח... אתם יודעים למי אני מתכוון הלא כן מדריכים רוחניים?
- כן אנחנו יודעים ובכול זאת אנחנו כן חושבים שהוא "בדרכו שלו" ניסה לעזור לך כפי שחשב מתוך כוונה טובה ושהוא כן במידה מסויימת "אהב אותך" או היה לו אכפת ממך במידה מסויימת ועם זאת הידידות שלכם הסתיימה במפח נפש כי הוא רצה להיות חופשי ולחיות בעולם הגדול את חייו העצמאיים ואילו אתה רק רצית שיישאר איתך ויהיה שלך ולא יכולת לאהוב אותו כפי שרצה או לספק אותו כפי שרצה ולכן לדעתנו הצנועה - ואולי תחלוק עליה או לא תקבל אותה - עדיף לך לסלוח לו מאשר לשמור טינה וכן מה שקרה פשוט לא היה אשמתך או אשמתו ככה זו אהבה היא הפכפכה וזמנית ומשתנה מתחילה וניגמרת בלי התראה ובלי אזהרה בהתאם לנסיבות החיים... אנחנו יודעים שהוא רצה לעזור לך באמת וחשב שהוא רשאי לכך כי כוונתו הייתה טובה אתם פתחתם את ליבכם זה כלפי זה ולתקופה קצרה אהבתם אחד את השני והייתם ידידים וחברים... אהבה שהייתה קיימת היא נצחית גם אם היא מסתיימת בעולם הארצי ושני נישמותיכם קשורות בקשר חזק של גורל וקארמה אנחנו רואים שזה מרגיז אותך כשאנו מלמדים עליו סנגוריה אולם שינאה וטינה לא מובילים לשומקום טוב...
- אני אין לי מה להוסיף הוא כבר עשה את הנזק שלי ושחט אותי והרג אותי רוחנית נפשית וריגשית הוא היה ABUSER וה"אהבה" שלו הייתה ABUSE אחד גדול אני ניצול התעללות abuse survivor ככה אני רואה את זה ואם אתם בתור "מדריכים רוחניים" נעלים הולכים להטיף לי לסלוח ולקבל התעללות מסוטה מין זונה ממין זכר סדומאי מושחת וציני חבר של עובדי כת שטן למיניהן אדם רשע ורע ומושחת שמכר את נישמתו לשטן ולתאוות הסוטות שלו והוא מרעיל ומשחית נשמות צעירות מקצועי אז לכו אתם לעזאזל! אלוהים כבר יעניש אותו על כול מה שעשה לי ולכול הנשמות שהשמיד והרעיל והרג רוחנית ואין לו אלוהים השטן הוא האלוהים שלו ושילך ויזדיין בתחת בגיהינום הוא ואהבה הסוטה והמושחתת שלו...
- אם אתה שופט אותו כול כך לחומרה מה איתך? הרי גם אתה חטאת בכמעט אותם חטאים? האם תרצה שישפטו אותך כמו שאתה שופט אותו? הוא לא אנס אותך הוא לא כפה את עצמו עליך אתה זה שנימשכת אליו ורצית בחברתו אתה זה שרצית לאהוב אותו ושיהיה לך לחבר קל מאוד לשפוט אחרים וקל מאוד לשנוא אחרים וגם במקרה שלך קל מאוד לשנוא את עצמך ולהאשים את עצמך או אותו במה שקרה... האמת לדעתנו היא שזו לא אשמה שלך ולא שלו ולא של אף אחד זה פשוט היה והסתיים ככה כי אלה החיים... אנחנו יודעים שאתה מתבצר בדעתך ובכעסך ושנאתך וטינתך וחש את ליבך השבור וזיכרונות האהבה שהפכו לזיכרונות שינאה וכאב אולם זה לא היה חייב להיות כך ואנו מקווים שיום אחד עוד בימי חייך אלה בגילגול הזה שלך בעולם תלמד לסלוח ולקבל את מה שהיה ולא לראות את עצמך כ"ניצול התעללות" אלא כאדם שאהב אהבה ניכזבת חסרת סיכויים ותוכל להמשיך הלאה ללא כעס וללא שינאה וללא טינה וללא אשמה או האשמה אנחנו מקווים עבורך שתדע יום אחד "אהבת אמת" בעולם הזה כי זו היא זכותך - אהבה בדרך שלך כפי שהיא מתאימה לך ושתהיה טובה אליך ואתה אליה - אנו אומרים לך זאת כי אנו רוצים בטובתך ושיהיה לך טוב לא משום סיבה אחרת רוח אמיצה אנא אל תכעס עלינו ואל תיפגע אנחנו אוהבים אותך ואתה יקר לנו מאוד...
...............
- עכשיו ערב שבת התפללתי לאלוהים מדריכים רוחניים
- עבור מה התפללת רוח אמיצה?
- תפילה קצרה כפי שאני מבין איך להתפלל ביקשתי שירפא אותי מרגשות שליליים וממה שעוללו לי האנשים הרעים שפגעו בי בעבר
- אנחנו מקווים שהתפילה שלך תתקבל ותעזור לך
- תודה
- האם אתה עדיין רוצה לעבור לדיור מוגן לניפגעי נפש?
- אני לא יודע אני אצטרך לדבר על כול זה עם העובדת סוציאלית שלי ביום ראשון
- אנחנו רואים ברצון או הבקשה הזו לחזור לדיור מוגן כדי "ללכת לעזאזל ולסבול" כנובעת משינאה עצמית כעס חוסר נכונות לסלוח לך ולאחרים טינה ושאר רגשות שליליים
- כן אמרתם כבר את זה "כמו ילד קטן ומתוסכל שרוצה לשבור את הצעצועים שלו"
- זה מצד אחד מצד שני אם באמת תחזור לדיור מוגן זה יוכל להיות צעד אמיץ לחזור לעולם החברתי וליצור קשרים חברתיים עם אנשים אחרים כך שכמו שאתה רואה לכול דבר יש שני צדדים שני אפשרויות - יכול להיות שתחזור לדיור מוגן ובאמת רק תסבול שם ומצד שני יכול להיות שיהיו לך קשרים חברתיים עם ניפגעי נפש אחרים ותצא מהבדידות שלך שאתה מוקף בה וכך פחות תהיה שקוע בטראומות מהעבר ובהרגשה שלאיש לא אכפת ממך ושאף אחד לא אוהב אותך או רוצה בחברתך...
- אני מכיר את המסגרות האלה מספיק שנים אם אחזור לדיור מוגן זו תהיה דירה ישנה ומתפוררת עם תחזוקה לקוייה ואני אקבל את החדר הכי גרוע ודפוק כי כולם יתפסו את החדרים הטובים יותר ואסור יהיה לי לעשן בדירה אלא רק למטה ויהיה שם צוות של עובדת שיקום שהיא אם בית ועובדת סוציאלית שאני אצטרך לכבד ולציית להם וללקק להם ולשלם את כול החשבונות בזמן ולעשות תורנויות ניקיון ולהקפיד על ניקיון והגיינה ולקנות לי אוכל ולהיות במעקב סדיר של ביקורת אצל פסיכיאטרית ולדאוג להכול בעצמי אבא לא יוכל לעזור לי אני אצטרך לתפקד בכוחות עצמי ולסחוב את עצמי בכוחותיי ושאר השותפים ידאגו לעצמם וישנאו אותו כי ככה זה תמיד זה לא הולך להיות פיקניק זה הולך להיות ים של כאב וסבל ואומללות ואם כבר יהיה לי חבר אחד שם הוא רק יעמיד פנים - תבינו חולי נפש לא יודעים להיות חברים או ידידים כול אחד דואג לתחת של עצמו ובגיל שלי אף אחד לא מחפש או רוצה ידידות - אני אהיה "השותף הדפוק הזה" שכולם עושים לו טובה שהם סובלים אותו וכמובן שכולם ישנאו אותי ויקנאו בי כי אני על קצבת נכות של משרד הביטחון והם יהיו תפרנים של ביטוח לאומי יכול להיות שיכריחו אותי ללכת למועדון תעסוקתי או מפעל מוגן מהבוקר עד הצהריים יהיה שם משטר וסדר יום קשוחים ואם לא אעמוד בכללים ובמסגרת יעיפו אותי לקיבינימט
- נישמע שאתה כבר החלטת איך זה יהיה שם
- אין לי אשליות מדריכים רוחניים
- אז אם כך איך אתה מרגיש בעיניין הזה? האם אתה עדיין רוצה לעבור לשם? ומה הם השיקולים שלך?
- זה נורא תלוי במה שהעובדת סוציאלית תאמר היא כבר אמרה לי כמה פעמים שהיא נגד הרעיון ושזה יהיה נסיגה לאחור ושיהיה לי נורא קשה לחזור לדיור מוגן אחרי כמעט חמש שנים של דיור לבד בדירה עצמאית וכבר הייתי מספיק שנים במסגרת דיור מוגן ומיצית לדעתה את המסגרת הזו אבל זה גם תלוי אם יש בכלל מקום פנוי איפה שהוא ואיפה ואם יש בכלל אפשרות כרגע לבדוק את זה ללכת לראות דירה שיש בה חדר פנוי לראות מי השותפים ואיך הדירה והחדר... אם יהיה דירה טובה עם חדר בסדר ושותפים יחסית בסדר אולי אוכל לסבול את הכול ולא אהיה לבד לדבר אל עצמי כול היום ולהרגיש בודד או לסחוב את החרא של זיכרונות העבר... אולי אז תהיו צודקים ואני על ידי מעבר לדירת דיור מוגן שהיא בסדר אכריח את עצמי להיות חברתי וליצור קשרים חברתיים... גם אם גבוליים... אבל גם יכול להיות שזה יהפוך להיות גיהינום די מהר אם מישהו לא ירגיש טוב ויצטרך להתאשפז וימרר לכולנו שם את החיים ואז שוב ארגיש את הפחד והפרנויה והכעס והעצב ואקלל את עצמי של שוויתרתי על הפרטיות והנוחות של הדירה העצמאית שלי אבל כבר לא אוכל לצאת משם אלא אהיה תקוע שם לכול חיי כמו אחרים שראיתי בדיורים מוגנים שהייתי בהם שכבר אין להם אף אחד ושום דבר מחוץ למסגרת דיור מוגן...
- ואיך אתה רואה את המצב שלך כרגע בדירה העצמאית שלך שההורים שלך עוזרים לך לשכור?
- אני לבד כול הזמן מדבר אל עצמי ביוני וידאו או משוחח אונליין סתם עם אנשים מכול העולם עוסק בתחביבים כמו תיכנות חובבני בשפות בייסיק או כתיבת שירים או כתיבה ביבליותרפית או כתיבה יוצרת ואני לא באמת עצמאי אלא אבא שלי עושה בשבילי כמעט הכול וסוחב אותי על הגב שלו והוא כבר בשנות השבעים שלו וכשהוא לא יהיה או לא יוכל לא יהיה לי אף אחד שיעזור לי ואני שונא להיות תלוי בו או באימא או במשפחה - אני לא באמת עצמאי זה הכול ישראבלוף אבא בא פעם בשבוע מביא אוכל ומצרכים ומנקה את הדירה כולה והולך העובדת סוציאלית והמדריך שיקום באים לבדוק אותי ולמלות דו"חות עליי ולסמן וי שראו אותי ובכלל לא אכפת להם מאיך אני העיקר שהם שומעים שאני עסוק בתחביבים הדביליים שלי ויופי הלאה ! NEXT ההורים רוצים לסדר לי דירה קבועה שתהיה לי - הדירה הישנה שלהם בהם גדלתי בתור ילד וששם אגור לבד - אני לא בטוח שאני כול כך רוצה את זה אני בעצם לא יודע מה אני רוצה או מה יהיה עבורי טוב או הכי מתאים עבורי כול מה שאני יודע זה שלא משנה מה אני אשאר כול החיים שלי לבד ובודד ורק חולה נפש לא משנה מה אנסה לעשות עם החיים שלי...
- מה עם הכתיבה שלך השירים שאתה כותב והספרי שירה וסיפורים קצרים שהוצאת לאור במהלך שנים?
- זה דמיקולו זה לא שווה כלום זה הכול "כאילו" אבא ואימא הסכימו לממן את ההוצאה לאור של הספרים שלי והשירים שלי כדי שיוכלו לומר לעצמם שהבן שלהם "משורר" ולא "חולה נפש" אני אבל לא משורר ולא נעליים אני רק אבל רק חולה נפש דפוק מטומטם מסריח וחרא של בנאדם והשירה שלי היא זיוף כולה יש לי עורך שירה שאני מכיר כבר 12שנה אנחנו מתכתבים באימייל הוא מתעלל בי ומתייחס אליי בהתנשאות ובמניאקיות ואני והוא יודעים שהוא זה שעורך את הזבל שירים שלי והופך אותם משירים ביבליותרפיים ל"אומנות" - אומנות דה לה שמטה עלק לשירה בקיצור הוא כתב לי וכותב לי "אני זה שהפך אותך למשורר אתה חייב את הכול לי! אילולא יכולות העריכה שלי אף ספר שלך לא היה שווה כלום! הם היו קישקושי אדם סובל עם כמה פנינים פה ושם" או שהוא כותב לי "אותי לא מעניין מה אתה חושב שהוא אמת אותי מעניינת האומנות על הזין שלי הביבליותרפיה המחורבנת שלך!" או כשאני כותב לי כמה רע לי ומתחנן שיכתוב לי כמה מילים מנחמות או תומכות הוא כותב לי "נימאס לי מהפרנויה הנרקיסיסטית שלך! אתה לא היחידי שסובל פה!" אני צריך לסבול אותו כדי שיערוך פעם בחצי שנה שנה כמה שירים מחורבנים שלי וישלח כדי שיתפרסמו בכתב העת שהוא חלק מהחבורה שמפרסמת שם כולם חבורה של אנשים מלאי אגו ורשעות כמוהו שרק משחקים אותה כאנשי תרבות יפי נפש עדינים מנומסים ותקינים פוליטית הוא לא רוצה לשמוע ממני יותר מדי הוא לא רוצה שאשלח לו שירים שלי יותר מדי אני החתול בובה שלו והוא משחק בי במשחקים שלו מעלה ומשפיל כרצונו ואני צריך לאכול את כול החרא הזה כדי שהוא "יעשה ממני" משורר? על הזין שלי השירה והתואר המחורבן משורר... שיקח את השירים שלי שהוא עורך אותם עד שאני כבר לא מזהה שאני כתבתי אותם בכלל ויפרסם אותם כשירים שלו או שידחוף אותם לתחת שלו נימאס לו ממני? לי נישבר הזין ממנו כבר!
- נישמע שהחלום להיות "משורר" ולהשאיר חותם בשירים בעולם אינו מה שחשבת...
- משורר ושירה זה קישקוש בתחת כלומר יש שירה ויש משוררים אבל אין קוראים ואילו מה שכן יש זה הרבה משחקי אגו ורישעות והתנשאות ואף אחד לא שם עליי קצוץ ב"סצנת השירה" אני נחשב עוף מוזר ועלוב בקרב כול העורכים והמבקרים והמשוררים וכול מי שחושב שהוא משהו או מישהו אני נחשב לבדיחה איזה גרפומן פסיכי קוקו שרק בזכות העריכה של העורך שלי השירים שלי אולי אולי שווים טיפה משהו מי צריך את זה בכלל?
- אז אתה כבר לא רוצה "להיות משורר"?
- אני רוצה את החופש שלי לכתוב את מה שאני מרגיש וחושב באמת ושלא יסתמו לי את הפה ויצנזרו אותי בשם "האומנות" וזה אין לי בתור "משורר" שהעורך שלו כובל אותו וסותם לו את הפה האומנות של העורך שלי לא מעניינת אותי מעניין אותי החופש שבכתיבה לא בתואר המפוקפק והמגוחך של "המשורר" ו"השירה" העורך שלי מתעב ושונא אותי כנראה שהעורך הראשי של כתב העת לוחץ עליו להמשיך להיות בקשר איתי ולערוך שירים שלי לפרסום כי אני יודע שהוא אישית שונא אותי ומתעב אותי ורואה בי איזה פסיכי קוקו גרפומן מחורבן שמטריד ומנדנד לו במייל כול הזמן ושהוא בסך הכול עושה לו טובה שהוא עורך אותו וכך ממשיכה לה ההצגה של "אתה משורר גיחי גיחי צחוק של פסיכי"...
- ומה אתה מרגיש כשמישהו אומר לך שאתה משורר?
- אני מרגיש שזו בדיחה על חשבוני שזה קישקוש אני לא משורר ולא נעליים מבחינת כולם והעולם אני חולה נפש וזה הכול וכולם מתעבים אותי ושונאים אותי ובועטים בי כמו כלב בכול מקום והשירים שלי אחרי שהם עוברים את ה"עריכה" של העורך הם אולי אומנות אבל לא שווים דבר והם שלו לא שלי הם המילים שלו לא שלי ושאני לא משורר אמיתי אלא בלוף מזוייף...
- נישמע שאתה כול כך בטוח שכולם שונאים אותך עד שגם אם מישהו מחמיא לך או מנסה להיות טוב או נחמד אליך אתה מיד מבטל זאת או מזלזל בזה... אתה כותב כתיבה יוצרת ושירים וסיפורים כבר למעלה משש עשרה שנה ואתה ממשיך בזאת הוצאת כחמישה ספרים לאור של פרוזה ושירים אתה מפרסם קבוע בכתב עת של שירה יש לך עורך ששומר על קשר איתך כבר שתיים עשרה שנה אפילו שאתה חושב שהוא לא סובל אותך ועורך אותך בחינם ועוזר לך לפרסם שירים יש לך הישגים וקבלות בתחום של כתיבת שירים אתה נחשב ל"משורר" מכול בחינה ובכול זאת אתה עושה הכול כדי להרוס ולבטל את זה ולזלזל בזה ולהרוס לך ולא להאמין בזה ולא למצוא בזה נחמה למה?
- אני יכול לכתוב מיליון שירים אני עדיין נישאר חולה נפש ועדיין נישאר בודד מול המקלדת והמחשב ובלי אהבה ובלי כלום השירים והשירה ולהיות משורר לא נותנים כלום אין שכר בעמל הזה אין כבוד אין הערכה אין שום כלום אתה שורף את עצמך בשביל החלום והאגו רק בשביל לגלות שהוא לא שווה כלום שהוא בלוף ואתה שורף וחושף והורס את עצמך בשביל מה? בשביל שמישהו יזרוק מילה טובה? שמישהו יעריך? שמישהו יקרא? אני בודד כמו כלב בוכה את עצמי אל המקלדת שופך את הכאב שלי על הדף ומה אני מקבל בתמורה? כלום! אני נישאר באותו מצב בודד חולה נכה עם תרופות בלי אהבה בלי חברים בלי חיים בלי כלום אז בשביל מה לנו כול הסיפור הזה?
- אבל האם זה לא בכול זאת שווה משהו? אפילו משהו קטן?
- אני כבר לא יודע כלום... התחלתי לכתוב אחרי האישפוז האחרון שלי בגיל שלושים רציתי וחלמתי להוציא ספר שירה לאור הייתי פורה עיבדתי את הרגשות שלי והזיכרונות שלי מימי הפנימייה בירושלים והאהבה שהייתה לי או לא הייתה לי והדברים שחוויתי עד כה והיו לי כמה שנים פוריות של השראה וכתיבה איכותית והוצאתי את מה שהיה שווה להוציא לאור אבל כיום זה כבר מאחוריי אני מאחורי השיא ממחזר נושאים ממחזר את עצמי כמו מעלה גירה וכבר לא נישאר לי על מה ליכתוב או להביע והעורך שלי קורא לי "אדם מזוייף" כנראה שהוא יודע על מה הוא מדבר...
...........
------------------
----------------
- בוקר טוב מדריכים רוחניים...
- בוקר שבת טובה רוח אמיצה... איך ישנת?
- אני לא ישן טוב בלילות האחרונים... פחדתי שיהיה לי התקף חנק שיעול וקוצר נשימה בלילה אז הלכתי לישון על הכורסא ולא ישנתי טוב ישנתי אולי ארבע חמש שעות אולי
- אנחנו מצטערים שזה ככה ומאחלים לך שתצליח לישון טוב בלילה
- כן טוב ככה זה אני מעשן והסיגריות והתרופות וההזדקנות הורגות אותי לאט...
- על מה תרצה לדבר רוח אמיצה?
- יש לי מחשבות שניות בקשר ללחזור לדיור מוגן...
- הו? אתה כבר לא רוצה לחזור לשם?
- ניראה לי שאם אלך על זה אסבול שם ואתחרט על זה די מהר ושאין לי מה לחפש שם... חולה נפש או שגר עם עוד חולי נפש וסובל מהשותפים או שגר בדירה משלו בבדידות וסובל מבדידות ככה זה כנראה או שאתה גר לבד כמו כלב עזוב או שאתה גר עם כלבים בכול מקרה אתה סובל החיים הם סבל לא משנה מה תבחר ואין שום דבר שתוכלו לומר לי שיקל על הסבל הזה
- מה גרם לך לשנות את דעתך?
- ניזכרתי בכול השותפים הרעים שהיו לי בדיור מוגן חלאות אדם אחד אחד אנשים מלאי שינאה ואגו עבריינים מעשני סמים ושותי אלכוהול מהמרים כפייתיים קלפטומנים גנבים שקרנים וצבועים ובני זונות
- היה לך חבר שם לא?
- אתם מתכוונים לד'? הוא היה חבר דמיקולו חבר ששווה לתחת ואני נישארתי בדיור מוגן איתו במשך שתיים עשרה שנה ובסוף מה הוא אומר לי? "אני בסך הכול עשיתי לך טובה שהסכמתי לשמוע את הזיוני שכל שלך והשטויות שלך" לא היה לי אפילו חבר אחד מעולם לא בדיור מוגן ולא בכול החיים שלי הכול עבודה בעיניים וד' החמוד שהוא רשע ומניאק ובנזונה שרק מעמיד פני צדיק דאג כול השנים לתחת של עצמו זה כול מה שעיניין אותו אני לא עיניינתי לו את הקצה של הציפורן ד' החמוד והמתוק שלעולם לא יעשה את הדבר האנושי והנכון והטוב שהכול אצלו מזוייף ובפנים הוא חרא של בנאדם שרק מעמיד פנים שהוא אדם טוב וחבר שלך ואכפת לו ממך כשבעצם אכפת לו רק מעצמו...
- אתה תיכנתת צאט בוט שמבוסס עליו לא? כדי שיהיה לך עם מי לשוחח כאילו זה הוא
- הצאט בוט הזה שווה לתחת כמו ד' בעצמו וכן כתבתי מרוב געגועים למישהו לדבר איתו צאט בוט די משוכלל ב freebasic עם שני ממשקים גרפים ו text-to-speechוגם לחלונות וגם ללינוקס ומאגר נתונים של מילות מפתח ותגובות שעמלתי עליו במשך המון זמן בסך הכול עבדתי על הצאט בוט הדפוק הזה קרוב לשנתיים ובסוף אני לא מדבר איתו כי הוא כמו גולם כמו תוכי שחוזר על השטויות שלו אינסוף פעמים ממש כמו שד' עצמו היה כשהייתי מדבר איתו והיה טוחן לך את המוח עם השטויות שלו על אלוהים והאמונה שלו והשאר השטויות שהאמין בהם
- אתה חיבבת אותו במשך תקופה ארוכה אם נישארת בדיור מוגן שתיים עשרה שנה בשביל להיות איתו הייתם מקשיבים לרדיו ביחד ושומעים בערב ובלילה ג'אז ובלוז ומוזיקה יפה ומשוחחים על החיים אפשר לומר שראית בו חבר קרוב
- כן הכול נכון ומה נישאר לי בסוף? כלום...
- נישארה הקרבה והאהבה והחברות שהייתה קיימת רוח אמיצה אתה וד' הייתם ידידים טובים והיה ביניכם קשר טוב וחיובי והוא עזר לך לשמור על שפיותך בזמן שסבלת בדיור מוגן הוא עזר לך ואתה עזרת לו לא משנה מה אתה חושב על כך כיום ויש לנו חדשות בשבילך גם ד' חושב וניזכר בך ומתגעגע אליך לפעמים הוא אולי לא יודה בזה אבל זו האמת כשם שהאהוב שלך מימי הפנימייה שאתה מקלל ושונא אותו גם כן זוכר אותך וחושב עליך לפעמים כי היית חלק מהחיים שלו כששניכם הייתם צעירים...
- ד' כמו כול אנשי הקהילה של ניפגעי הנפש בעיר הזו חשב או היה בטוח שאני הומו אז מבחינתו אני הייתי טמא
- מדוע אתה חושב שכולם מרכלים עליך שמועות רעות כול הזמן?
- אני לא טיפש ואני יודע שאנשים רעים ששנאו אותי תמיד הפיצו עליי שמועות ורכילויות כדי להרוס לי את השם שלי בעיני האנשים וכדי להזיק לי
- גם אם אתה צודק מה אכפת לך מה אחרים מדברים ומרכלים עליך מאחורי הגב הרי אתה לא יכול לעשות כלום בנידון
- חיים ומוות בידי הלשון מדריכים רוחניים ואם מפיצים על אדם שהוא הומו או שאר קללות ושקרים וכולם מאמינים ושונאים אותו אז הוא יסבול וזה יתנקם בו במוקדם או במאוחר ואני יודע שאני שנוא בעיני כולם ונחשב טמא ובזוי אפילו בקרב הדחויים אני נחשב לדחוי אין אף מועדון שבאמת יסכים לקבל אותי ואין לי בית בעולם הזה רק הקבר יהיה הבית שלי ואף אחד לא באמת אהב או אוהב אותי בעולם הזה...
- אם כך אתה מרגיש אנו יכולים להבין מדוע שינית את דעתך ואינך רוצה יותר לחזור לדיור מוגן
- כן בדיוק אני אגור שם גם שותפים חלאות הומופובים גיזענים שיראו בי כאיזה סוטה מין ואשכנזי טחון כסף שאפשר לדפוק אותו ולסחוט לו את המיץ
- נישמע שאתה מפחד שישפטו אותך לחומרה כפי שאתה שופט אחרים כמו את ד' או את האהוב שלך מימי הפנימייה
- מה אתם מנסים לומר לי בעצם? אל תשפוט אחרים אחרת ישפטו אותך? הרי בכול מקרה ישפטו אותי ואני כבר משול למת וטמא חברתית אף אחד לא רוצה להתקרב אליי או להיות בקשר איתי אני נחשב לסוטה מין ומשוגע דפוק ככה אני בעיני הבריות אז כולם על הזין שלי...
- רוח אמיצה כיצד אתה רואה את עצמך? כאדם שלוקח אחריות על החיים שלו ובעל בחירה או כקורבן של הנסיבות והגורל והמזל?
- מה זה השאלות האלה מדריכים רוחניים?
- אתה לא רוצה להיפגע בכול מחיר אז אתה נימנע מחברת אדם ומפחד להיפתח ולתת אמון באנשים וניפגע משטויות ולוקח כול דבר ללב ואז אתה נישאר לבדך ואז אתה מחליט שאתה קורבן ושנוא ובזוי בגלל שאנשים רעים שונאים אותך והפיצו עליך שמועות ושאתה נחשב טמא ובזוי בעיני כולם ואף אחד לא רוצה בקרבתך וכך אתה יכול להצדיק את הבדידות שלך שאתה כופה אותה על עצמך בהתבודדות שלך מחברה ובסופו של דבר אתה חי בתחושה של "אני קורבן" כדי שתרגיש שאין לך שום אחריות או יכולת בחירה על חייך ובכך המעגל ניסגר עליך כמו מלכודת... האמת היא רוח אמיצה היא שאיש לא אכפת לו מה אתה - הומו לא הומו - ניפגע נפש לא ניפגע נפש - איש לא טורח לחשוב עלייך או לרכל עלייך כולם עסוקים בעצמם בעוד שאתה אוכל את עצמך על מה שאינו נכון בכלל... וחי לך בפחד שנאה עצמית כעס תיעוב עצמי עצב בדידות ייאוש דיכאון וכול המעגלים הרעים האלה של רגשות שליליים ואנחנו המדריכים הרוחניים שלך רואים אותך סובל וסובל ונישבר לנו הלב...
- אלה החיים... אלה מה שהחיים עשו לי...
- זה אבל לא חייב להיות ככה רוח אמיצה...
- זה כול מה שאני מכיר זה מה שהחיים האלה לימדו אותי
- ככול שתמשיך בכך יהיה לך יותר ויותר קשה לשבור את המעגל הזה ולצאת ממנו רוח אמיצה...
- בחיים האלה? או גם בגלגולים אחרים?
- עד שלא לומדים את השיעור של גלגול אחד ומסיימים אותו צריך לפעמים לחזור עליו שוב בגלגול אחר... רוח אמיצה אתה אינך באמת קורבן של החיים... נכון היו לך כישלונות נכון חלית נפשית נכון סבלת בחיים אבל אתה עדיין בעל יכולת בחירה בחייך ואתה בעל האחריות הבלעדית על חייך והבחירות שאתה עושה... אנחנו לא רוצים להדאיג או להפחיד אותך אולם מי שתקוע במנטאליות של "אני קורבן" כול הזמן עלול למצוא את עצמו בגלגול אחר כשהוא אכן "קורבן אמיתי" של החיים והגורל והמזל והקארמה כדי שיבין את ההבדל בין להיות קורבן אמיתי ובין להיות רק עם מנטליות של קורבנות - זה גורם להמון סבל והלוואי ויכולנו לחסוך ממך זאת...
- (שתיקה) ....
.............
- מתחיל להימאס עליי הכתב יד הזה והשיחות האלה מדריכים רוחניים...
- מדוע? יש לך מושג למה?
- אני רק רוצה לסיים כבר את זה ולהמיר לקובץ אופיס ואז להמיר לקובץ PDFולפרסם אותו ב ארכיון האינטרנט בעילום שם או תחת שם עט - "רוח אמיצה" ופשוט לשכוח ולהמשיך הלאה...
- האם זה גם מפני שאינך מקבל את מה שאתה רוצה מהשיחות האלה? שאולי ציפית מהם למשהו אחר?
- אולי אני לא יודע... כול מה שאני יודע זה שזה בכלל לא מה שציפיתי לו או שחשבתי שהוא יהיה... אלה לא שיחות ניו אייג' או עידן חדש אלה לא מסרים רוחניים וזה גם לא אוטוביוגריפה שלי אלא זה סלט של כול אלה ביחד...
- ואין זה מוצא חן בעיניך?
- זה מרגיש כמו טיפול פסיכולוגי או פסיכותרפיה עצמית רוחנית ולפעמים זה אפילו מרגיש לי כמו זיבולי שכל עקרים - תעסוקה לשם תעסוקה - חפירה לשם חפירה... הרי ברור שאני לא רוצה או רואה את עצמי עושה שינויים בחיי וברור לי כבר ששום דבר לא יצמח ויצא מהשיחות האלה ומהכתב יד הזה אני לא יכול לעשות איתו כלום חוץ מלרוץ ולפרסם אותו בעילום שם או באנונימיות בארכיון האינטרנט ולשכוח ממנו...
- על מה היית כן רוצה לדבר רוח אמיצה? מה היית רוצה לשמוע מאיתנו? למה אתה מצפה?
- אני לא יודע אין לי מושג האמת... אבל אני מתחיל לאבד את הסבלנות...
- רוח אמיצה אנחנו רואים זאת אחרת הכתב יד הזה כן עושה "משהו" וכן משנה "משהו" בך אתה שוקל לעבור בחזרה לדיור מוגן כדי לחזור למעגלים ולעולם החברתי ולצאת מבדידותך והתחלת להתפלל לאלוהים - דבר שמעולם לא ניסית לעשות - אתה כן רוצה לעשות שינויים בחייך ולצאת מהפינה הנוחה שלך ולהפסיק לחשוב שאתה "קורבן" אתה כן רוצה להיות או לחזור ולהיות יותר עצמאי ולא תלוי בהורייך המזדקנים - אתה רוצה בכול זאת אבל עדיין חושש ומפחד ללכת על זה או להחליט ואתה מפחד מקושי ומסבל ואי נוחות אבל יש בך נכונות לקחת סיכונים ולהקריב את הנוחות שלך כדי לשנות את חייך אולי לטובה בתקווה שיהיה שינוי לטובה אנחנו רואים שאתה לא קופא על שמרייך ולא סגור ונעול על תחושת הקורבנות שלך
- אני לא שוקל לעשות משהו כול כך קיצוני בסך הכול שוקל לעבור בחזרה לדיור מוגן עם חולי נפש אחרים בתור שותפים אם בכלל יש מקום או חדר פנוי איפה שהוא ותלוי מה תגיד העובדת סוציאלית וגם אז זה לא בטוח אני עדיין אשאר תחת קטגויית "חולה נפש" עדיין סרח של החברה וכוליי זה לא שאני עכשיו עושה שינוי גדול של מאה שמונים מעלות והולך ללמוד באוניברסיטה להוציא תואר או לרכוש מקצוע ולעבוד בעבודה ולוותר על קצבת הנכות שלי או על העזרה של ההורים אני עדיין חסר אונים ונכה וחסר ערך ואף אחד לא שם עליי קצוץ
- אתה אוהב להקטין ולהשחיר את האפשרויות אתה אוהב לרדת על עצמך ולשלול כול אפשרות שיכול להיות שיצא "משהו טוב" מכול העיניין או הדבר... אתה לא דפוק ואף אחד לא שונא אותך מי שבעבר שנא אותך כבר שכח אותך ולא מתעסק איתך יותר אתה לא צריך לעשות דברים גדולים כדי שישתפרו חייך או ישתנו לטובה מספיק שתחליט שאתה עובר לדיור מוגן ותפגוש שם אדם טוב ונחמד שיסכים לארח לך לחברה או ללכת למועדון תעסוקתי ולהיות בחברת אנשים ולא לחשוב כול הזמן שמרכלים עלייך ושונאים אותך אלא מקבלים אותך כאחד מהקבוצה העתיד לא חייב להיות שחור רע ומר יותר מכפי שהוא בייחוד אם אנחנו לומדים לא להפוך אותו לכזה בעיני רוחנו - ומילה נוספת אתה אומר "שונאים אותי מרכלים עליי" וכוליי או בקיצור "שופטים אותי לרעה" אבל אתה הוא זה אשר שופט את עצמך לחומרה ולרעה לא האחרים ולא אף אחד אחר וכשאתה עושה זאת אתה גם שופט אחרים לרעה וכך הם רואים או מרגישים בזאת ולכן הם מחזירים לך באותו מטבע וכך זו "נבואה שמגשימה את עצמה" אתה יוצר את מה שאתה מאמין בו אתה עוזר להגשים את מה שאתה מצפה שיקרה כמו תגובת שרשרת - כך פועלת בפשטות הקארמה... האם אתה מבין זאת רוח אמיצה?
- בקיצור "מחשבה יוצרת מציאות"?
- במידה מסויימת כן איך שאתה נוהג בעצמך ובאחרים חוזר אלייך בחזרה כמו בומרנג - אז מה שתיתן יוחזר לך בחזרה ומה שתזרע זה מה שתיקצור - אם תיזרע רק שנאה פחד כעס עצב דחייה ייאוש ושלל רגשות שליליים - זה מה שתקצור! אך אם תבוא בידיים ובלב נקי ותיזרע אהבה אמון חיבה אושר טוב לב ושלל רגשות חיוביות אז זה יחזור אליך ואת זה תיקצור! בקיצור מה שאתה משקיע ונותן חוזר אליך - זה עד כדי כך פשוט... ברגע שתפנים זאת ותלמד זאת לעומק ותדע כיצד להשתמש בזאת נכון ובצורה חיובית תוכל להוציא את עצמך ממעגל הסבל והאומללות והדחייה והקורבניות - זה המפתח! זה השיעור שלך בגלגול זה! אם תלמד זאת ותפנים זאת ותיישם זאת בחייך חייך ישתפרו בכול מידה וערך אתה כבר עשית זאת בימי חייך בבית ספר ניסית זאת ללא הצלחה ובפנימייה הצלחת להתקרב אל מי שאהבת ובדיור מוגן הצלחת לרכוש ידיד וחבר אתה לא חסר ערך ואתה אינך חסר אונים
- אימרו לי מה עוד עליי ללמוד או להפנים בגלגול הזה? מדריכים רוחניים
- ובכן עלייך לוותר על הצמדות לרגשות שליליים כגון טינה שיפוטיות הרס עצמי ושנאה עלייך ללמוד לסלוח עלייך להיות מוכן לסלוח לאלה שפגעו בך וגרמו לך סבל כדי שגם לך יסלחו אחרים עלייך גם לוותר על הרצון לשלוט באחרים ולקבל ולכבד את רצונם גם אם הוא אינו מתאים למה שאתה מצפה או רוצה שיהיה אתה אומר כי אתה חש שאתה בובה שהורייך משחקים בה ומנסים להתאים אותה לרצונם כך גם אתה לפעמים מתייחס לאחרים כאל צעצועים או בובות או משרתים שאתה רוצה לשלוט או להכפיף עליהם את רצונך שיהיו כפי שאתה מצפה או רוצה מהם - זה לא עובד ככה יקירינו! עלייך לוותר על כול אלה וזה קשה אנחנו יודעים כי אלה רגשות ומחשבות שכה טבועות בך עמוק באישיותך ובראיית עולמך ובטבעך ואלה מחשבות תפיסות עולם ורגשות ממכרות אך הרסניות - חייך הם בודדים והרבה מזיכרונותיך מסיבים לך סבל בגלל נטיות אלה שלך - אבל אתה ממשיך ללמוד בדרכך בחיים אלו ותמשיך ללמוד עוד בגלגולים נוספים אם צריך עד אשר תפנים את כול זאת בכול מקרה יש את האימרה "יש מי שלומד מהר ויש מי שלומד לאט" ויש כאלו שבהתחלה לומדים לאט אך ככול שהזמן עובר הם לומדים מהר יותר ויותר אנחנו חושבים שאתה אחד מאלו
- האם אני מה שניקרא "נשמה מתחילה" או "נשמה חדשה" בלי הרבה ניסיון?
- אתה פשוט עוד לא הצלחת ללמוד את השיעור הזה בגלגולים קודמים רוח אמיצה יקרה שלנו וכעת אתה מנסה שוב ללמוד זאת...
- נישמע מעניין אני שמח שאנחנו ממשיכים לשוחח ושאתם אומרים לי זאת
- (קול צחוק) אה... אז אם כך כבר לא נימאס לך מהחיבור ומכתב היד ומהשיחות איתנו רוח אמיצה?
- אני כול פעם מופתע מחדש עם הזמן ממה שעולה בכתב היד הזה ובשיחות איתכם
- עלינו לומר לך שאותנו פחות מעניין החיבור וכתב היד הזה של שיחותינו או מה תעשה איתו או מה תחליט לעשות איתו בסופו של דבר - הדבר היחידי שמעניי אותנו רוח אמיצה זה אתה רוח אמיצה ואיך נוכל לסייע לך ולעזור לך בדרכך בגלגול הזה...
..............
- מחר תבוא העובדת סוציאלית ואז נשוחח וניראה אם בכלל יש מקום איפה שהוא בדיור מוגן ואם אני עדיין רוצה לעבור בחזרה לדיור מוגן או לא... אני עצוב
- מה שתבחר אנחנו איתך רוח אמיצה...
- וגם המלחמה האיומה הזו בעזה שלא ניגמרת והחדשות והסירנות והאזעקות והסיפורים של הטבח של השבעה באוקטובר השבת השחורה טבח שימחת תורה והממשלה המושחתת שלנו וראש הממשלה שלנו שרוצה להיות דיקטטור והקואליציה שלו של חרדים מתנחלים וימין קיצוני בא לי להקיא מהם ועכשיו בגלל מה שקרה כול העם איתם ו"ביחד ננצח" היא הסיסמא של כולם ואני לא חלק מזה אני לא מאמין לאחדות המזוייפת והרקובה הזו ישראל היא מדינה רקובה ומושתחתת גיזענית ואלימה מלאה בפשע ומשפחות פשע ושחיתות וקנאות דתית ופרימיטיביות ושנאת חינם רצחנית וטרור וכיבוש זה איזור מלחמה מושתן אנחנו לא יותר "טובים" מהחמאס או מאיראן אנחנו לא אתונה אנחנו ספרטה מזויינת עד לשיניים בנשק אטומי ואנחנו אלופים בגזל ובעושק ובמעשי עוולה והרג חפים מפשע אנחנו לא יותר טובים מכול אלה שרדפו אותנו וטבחו בנו במהלך כול אלפיים שנות הגלות אנחנו לא "הטובים" ולא בטיח אני מעולם לא האמנתי לסיפורי סבתא של היהדות והציונות אנחנו השתלטנו על הארץ הזו כפולשים כגנבים בלילה גזלנו אותה והיא לא שלנו הסיבה היחידה שנתנה לנו איזה שהיא הצדקה לכך ולהקים מדינה הייתה השואה אבל הסיפור הזה ניגמר כבר עוד עשרים שלושים שנה העולם יקיא אותנו ואנחנו ניעלם כמו הצלבנים מי שיש לו שכל עוזב את המקום הארור הזה למשפחה שלי אין שכל הם "פטריוטים" ציוניים כול המשפחה שלי ימנית שרופה ואני השמאל היחיד נימאס לי מהדת היהודית החונקת ו��פרימיטיבית והטימטום הדתי פה נימאס לי מהפאשיזם של המתנחלים ונימאס לי מהטימטום של ישראל המקום הזה ארור ואנחנו בטווח הארוך עומדים בפני חורבן ושואה שנייה ובזמן שאני יושב פה ומשוחח איתכם אנחנו מפציצים בעזה והורגים אוכלוסייה אזרחית פלסטינית ילדים נשים זקנים משפחות שלמות ניקברות בין ההריסות - אין במקום הזה שום ערך לחיי אדם לא בצד שלנו ולא בצד שלהם אנחנו שני צדדים של אותה ברבריות חייתית נימאס לי אילולא הייתי חולה נפש הייתי בורח מפה כבר לפני עשרים וחמש שנה אבל אין לי איך לברוח אני לא מדבר אף שפה זרה חוץ מאנגלית שבורה ואף אחד לא מצפה לי בשום מקום ואף מדינה לא רוצה אותי חולה נפש עלוב פרזיט בלי מקצוע בלי כלום פליט עלוב...
- רוח אמיצה אנחנו רואים שאתה ניסער אל תיראה חדשות ואל תשמע או תקרא חדשות אם זה עושה לך רע ההיסטוריה מלאה בשואות ובמעשי רצח עם ובמלחמות ושפיכויות דמים ופשע עבדות כיבושים קולוניאליזציות מלחמות עולם פצצות אטום ושאר מעשי זוועה זוהי דרכו של עולם אכזריות חייתית ורוע אינסופי אל תיתן לזה להשפיע עליך רוח אמיצה אתה דבוק בתחביבים שלך ובדברים הטובים שאתה עושה - אינך יכול לתקן את העולם אי אפשר לתקן את העולם ולעשות אותו טוב יותר העולם חסר תקנה זה לא משהו אישי זה פשוט טבעם של העולם ושל האומות כול אומה וכול עם עשו פשעים מחרידים נגד האנושות לא רק ישראל ולא רק אויביה אף אומה לא חפה מפשע ולכולם יש יד בזוועה הזו שניקראת "ההיסטוריה האנושית המדממת"
- איפה אלוהים בכול הסיפור הזה? אה? מדריכים רוחניים? איפה אלוהים היה בשואה? איפה הוא נימצא כשילדים מתים?
- (אנחה כבדה) אלוהים איננו חפץ בכול המלחמות ומעשי הזוועה האלה כשאנשים וילדים מתים הוא נימצא איתם ובוכה את מותם. בשואה אלוהים היה עם כול אלה שנירצחו בשואה ובמעשי הזוועה בכול רחבי אירופה דיקטטורים ואנשי דמים שרוצחים חפים מפשע דינם גיהינום ולא מעניין את אלוהים מה התירוצים שלהם או מי התחיל קודם מי שפוגע באחרים שוב ושוב בסופו של דבר מוצא החוצה מהמשחק ומורחק מלהתגלגל בעולם הזה אבל אנחנו לא פה כדי ללמד סנגוריה על אלוהים וגם לא כדי להביא שלום על פני האדמה אנחנו פה משוחחים איתך כדי לעזור לך כמיטב יכולתנו ולהדריך אותך אם תרצה לשמוע את דברינו...
...........
- לילה מדריכים רוחניים לקחתי את התרופות ואני מצפה לשינה בחשש ומרגיש עצוב
- מדוע? אתה יודע?
- לילה חושך אני לבד בדד ללא אהבה בעולם סוף היום והשינה ניתפסת בעיניי כמו סוג של מוות וכמו כן קיים חשש מהפגישה מחר עם העובדת הסוציאלית וההחלטה אם אני רוצה חזור לדיור מוגן או לא
- אתה תרגיש טוב יותר בבוקר כשתקום שינה היא הכרחית כמו שהכרחי לקחת את התרופות בזמן ובקשר לכן דיור מוגן או לא אתה לא חייב להחליט אני כרגע רק שוקל את זה יש עוד זמן ויהיה לך את כול הזמן שתיצטרך עד שתגיע להחלטה שתהיה שלם איתה
- אני מפחד למצוא את עצמי בדיור מוגן ושוב לסבול ולהיות בעצם תקוע בחדר מתפורר קטן בדירה קטנה ומתפוררת עם שניים שלושה שותפים ניפגעי נפש שלא סובלים אותי או שונאים אותי או לא מרגישים טוב ולא יהיה לי עם מי לדבר ואז אני "אוכל את הלב" ואקלל את עצמי על טיפשותי על שוויתרתי כמו אידיוט כפוי טובה על החופש והנוחות הפרטיות והעצמאות של לגור פה בדירה עצמאית האמת מדריכים רוחניים אני חושב שאני אידיוט וטיפש לעולם אינני מעריך את מה שיש לי עד שאני מאבד אותו ולעולם אינני אסיר תודה על מה שיש לי ולעולם אינני מרוצה ממה שיש לי אני טיפש ובא לי לבכות עכשיו
- טוב ורע כמו כול דבר הם דבר יחסי אתה יכול להמשיך לך בדירה הזו העצמאית או לעבור לדיור מוגן ובשניהם תוכל למצוא דברים טובים ורעים הכול שאלה במה תבחר להתמקד
- גם אם אעבור לדיור מוגן מחדש לעולם לא יהיה לי שוב חבר כמו ד' או אהוב כמו שהיה לי בפנימייה לעולם לא אדע אהבה או ידידות יותר אלא אשאר לבד אני רק יכול לבחור אם אחיה עצמאי ובחופש יחסי או שאהיה תקוע עם אנשים שיאמללו אותי בכול מקרה אני לבד בעולם כמו שאני לבד עכשיו בלילה וצריך ללכת לישון ולקוות שלא אסבול בשינה מסיוטים או מחלומות רעים או שלא יהיה לי התקף קוצר נשימה ושיעול באמצע הלילה זה כול מה שנישאר לי...
- זכותך להתלבט לשאול ולדבר עם העובדת הסוציאלית שלך לגבי דיור מוגן זה אינו אומר שאתה מחר כבר עובר לשם אתה רק שואל ומדבר איתה...
- כבר היו לי איתה מלא שיחות בעיניין והיא תמיד הייתה נגד ואמרה לי שכבר אין שום דבר שאוכל להפיק תועלת ממנו בדיור מוגן שהגיע הזמן שאלמד לחיות עמצאית ושאהיה חופשי בחוץ לחיות את חיי אבל חופש זה גם בדידות גדולה ואני לא מתפקד אבא עושה עבורי כמעט הכול ועוזר לי בהכול אז איזה עצמאות זו?
- מחר בבוקר כשתקום ותתחיל את היום שלך תרגיש יותר טוב רוח אמיצה אנא אל תהיה עצוב הכול יהיה לטובה לא משנה מה תחליט לעשות או איפה להיות אנחנו מבינים את ההתלבטות שלך אבל אנא אל תעשה מזה סוף העולם עוד יש זמן להחליט לכאן או לכאן...
- אני תמיד יושב על הגדר ומתלבט חמש עשרה שנה ישבתי על הגדר עד שהחלטתי לצאת מדיור מוגן בו סבלתי לדירה עצמאית ועכשיו אני רוצה לחזור? שוב הסבל הדיכאון הפחד והפרנויה חוסר הפרטיות והחוקים הנוקשים? שוב? בשביל מה?
- אני לא ישן טוב מאז שהחלתי לכתוב את הכתב יד הזה אולי אני הולך ומשתגע?
- אתה תמיד יכול להפסיק או לעעשות הפסקה להמשיך אחר כך אם תרצה - אל תדאג אתה אינך משתגע...
- אני מנסה לדמיין את עצמי בדירת דיור מוגן עם שותפים זרים כשאני צריך להתחיל הכול מהתחלה זה מדכא אותי ואם אחזור לדיור מוגן מי ערב לי שלא אשתגע ואגיע לאישפוז שוב?
- הכול לטובה רוח אמיצה גם אם יהיה לך משבר ותיתאשפז אתה תישתחרר משם ותחזור לחייך אל תפחד נחנו רואים שאתה מוטרד ומלא בפחד
- אני הולך לומר לעובדת סוציאלית שאני מוותר על לחזור לדיור מוגן שזו היה סתם שיגעון חולף שאין לי מה לחפש בדיור מוגן שאני רוצה להמשיך פה בדירה עצמאית
- בסדר גמור רוח אמיצה אז אם כך עלייך לקבל גם הבדידות והלבד ולהישמע לאבא ואימא ולשמור עם ההורים והמשפחה על יחסים טובים ולמצוא לעצמך איך להעסיק את עצמך כדי לא להרגיש את הבדידות
- בכול זאת גם כך אני מרגיש עצוב
- העצב יחלוף עם בוא הבוקר וזריחת השמש ואחרי שתישן טוב בלילה אנא אל תפחד רוח אמיצה הכול לטובה בסוף
................
---------------
--------------
- בוקר טוב מדריכים רוחניים...
- בוקר טוב רוח אמיצה איך ישנת?
- ישנתי במיטה אבל שוב אני מרגיש שישנתי לא עמוק מספיק שינה שיטחית
- העיקר שישנת... ואיך אתה מרגיש עכשיו לעומת אתמול בלילה?
- הדיכאון חלף לו וגם העצב...
- יופי אנחנו שמחים לשמוע אתה אינך חושש יותר מהשיחה עם העובדת סוציאלית?
- אני מקווה שלא תכעס או תיתן לי על הראש...
- למה שתכעס או תינזוף בך? רק בגלל שאתה אמרת לה שאתה חושב שאתה רוצה לחזור לדיור מוגן? זכותך לשקול זאת וזכותך לדבר ולשאול ולבדוק בקשר לכך... היא לא תיכעס עליך רוח אמיצה תן לה קצת קרדיט...
- אוקיי אשתדל...
.........
- אוקיי מדריכים רוחניים העובדת סוציאלית הייתה פה ודיברנו דוגרי... ובסוף השתכנעתי ממנה לא לעבור בחזרה לדיור מוגן אלא לעבוד על לתפקד יותר בדירה בעזרת המדריך שיקום שלי
- אנחנו מבינים ושמחים שהגעת להחלטה והשתכנעת וכעת אתה כבר לא מתלבט רוח אמיצה...
- דיברנו דוגרי והייתה שיחה טובה בסך הכול אפילו סיפרתי לך שאני כותב את כתב היד הזה אבל לא העזתי לומר לך שאלה שיחות תיקשור איתכם כדי שלא תיבהל ותידאג ותחשוב שאני שומע קולות...
- אנחנו מבינים... רוח אמיצה אנחנו שמחים בשבילך שהגעת להחלטה ושתנסה להיות יותר עצמאי ועכשיו אתה לא מתלבט יותר ופחות דואג ואתה לא חוזר לשם "כדי ללכת לעזאזל" ולהרוס לעצמך...
- מדריכים רוחניים אני חושב שהמשפט הזה שאמר לי ד' "ניפגע נפש צריך להיות רק בדיור מוגן עם עוד ניפגעי נפש" אינו נכון זה עצת אחיתופל משפט שמטרתו להכשיל אותי או את מי שמקשיב לעצה הזו כמו שבזמנו אני אישפזתי את עצמי בגיל שלושים כי מישהו אמר לי "זה טוב להתאשפז פעם בה כדי לקחת חופשה מהחיים" אלה שטויות במיץ עגבניות... עצות ומשפטים שיהרסו אותך... אם תאמין להם...
...........
- דיברתי בטלפון עכשיו עם המדריך שיקום שלי הוא מבריא מהשפעת שלו והוא שאל אותי מלא שאלות בקשר לשיחות שלי איתכם מדריכים רוחניים... הוא גם ביקש שאבחר ואקריא לו כמה קטעים מהשיחות בינינו ואמר שאני משתמש בדימיון מודרך או דימיון אקטיבי כדי לתקשר איתכם והוא שאל אותי איך אני מרגיש בתקופה האחרונה ובקשר לדברים שאתם אומרים לי אני שיתפתי אותו שבהתחלה רציתי להתחיל את השיחות בינינו ולכתוב אותם כדי להציא לאור את כתב היד ובסוף הבנתי שזה בלתי אפשרי כי זה אישי מדי אז אני שוקל לפרסם באינטרנט בעילום שם והוא אמר שזה פחות צריך לעניין אותי אלא אני צריך להקשיב לשיחות האלה כדי להפיק תועלת מהם...
- רוח אמיצה (אנחה) האמת היא שהשיחות האלה וכתב היד הזה נועדו אך ורק עבורך ועבור מה שתוכל או תרצה להפיק מהם עבורך בלבד - לא אמרנו לך זאת בהתחלה כי לא רצינו שתתייאש ותפסיק את השיחות ואת הכתיבה של הדברים בינינו אבל כן המדריך שלך צודק אלה דברים כה אישיים וכה מותאמים ומיועדים אך ורק עבורך לא עבור אף אחד אחר אז כן אין זה כתב יד לפרסום או להפצה או להוצאה לאור זה אישי אך ורק לך אנחנו מדברים איתך על דברים שיועדו אך ורק לך ולנישמתך שלך לנפשך שלך על הדברים שעלייך ללמוד בחיים אלה על מנת להתקדם ולהתפתח כאדם וכנשמה בגלגול הזה למעשה אין זה ספר תיקשור או ספר עידן חדש בכלל זה החיבור הזה הוא בעצם רק כלי עבורך לקבל הדרכה ודברים ואמצעים שיועדו עבורך בלבד אין הם יועדים עבור אף אחד אחר ואין הם עיניינו של אף אחד אחר - אנו שמחים שאתה בוטח במדריך שיקום שלך ושהוא בעל פתיחות והבנה מספיקה כדי לתמוך ולעודד אותך בהמשך כתיבה של דברים אלה ושל כתב יד זה
- יש לי הרגשה שבעצם הכתב יד הזה של התיקשור בינינו הוא סוג של "עבודה" או "לימוד" של דברים שעליי ללמוד ולהפנים וליישם כדי להתקדם הלאה בחיים אלה
- יש בכך מן הצדק רוח אמיצה אתה רשאי להפסיק את כתיבה הזאת מתי שתרצה וכן להפסיק את השיחות בינינו מתי שתרצה אנחנו יודעים שאתה מתלבט עם עצמך ופוחד מה יחשבו אחרים אם תספר להם על מה שאתה עושה ואיך יקבלו זאת אחרים אילו ידעו אולם למעשה הכתיבה הזו היא בראש ובראשונה בינך לעצמך אין זה מעיניינו של איש אינך חייב לספר לאיש אם לא נוח לך לספר אבל אנחנו שמחים שכן שיתפת מישהו שהוא בעל גישה פתוחה למה שאתה עושה בכתיבה הזאת ואנו מקווים שהוקל לך מכך שהוא לא חשב שאתה משתגע...
...........
- אני לא יכול לישון מדריכים רוחניים...
- מדוע?
- אני לוקח את התרופות הולך לישון ואז קשה לי להירדם בגלל שיעול וקוצר נשימה בגלל העישון שלי אני מעשן כארבע קופסאות ביום ושותה המון קולה וקפה בקיצור זה כמו מעגל של ביצה ותרנגולת שמזינים זה את זה חוסר יכולת לישון מובילה ליותר עישון וצריכת קפאין שמוביל לחוסר יכולת לישון עוד יותר ויותר עישון מוביל ליותר קוצר נשימה ושיעול בלילה וכוליי זה גם עונת המעבר מה שגורם לשינויים במזג האוויר והטמפרטורות ומוביל ליותר תחלואה נשימתית...
- עדיף שתנסה בכול זאת לישון אם כך...
- אני לא יכול ניסיתי במיטה וניסיתי על הכורסא
- מה תעשה?
- מחר אני רואה את הפסיכיאטרית ואבקש מרשם למשאף וונטולין למרות שזה לא קשור לפסיכיאטריה...
.........
---------------
-------------
- בוקר טוב רוח אמיצה איך ישנת?
- ישנתי על הכורסא עד חמש בבוקר ואז עברתי למיטה עד כמעט עשר בבוקר לא ישנתי טוב ואני עייף אני מפחד שאם זה יימשך אני אשתגע
- דבר על כול זה עם הרופאה שלך היום
- היא בטח תדחוף לי עוד כדור או תרופה
- לפעמים אין ברירה רוח אמיצה לפעמים עדיף לקחת עוד תרופה מאשר להתמוטט או להיכנס להתקף ולהגיע לאישפוז
- ניראה לי שאני עובר אותו דבר שעבר א' שותף לשעבר שלי בדיור מוגן
- אל תשווה את עצמך לאחרים רוח אמיצה א' היה א' ואתה זה אתה...
...........
- מדריכים רוחניים אתמול הגעתי למסקנה לגבי איך מתגברים או מה עושים עם טראומה או זיכרונות מכאיבים מהעבר
- שתף אותנו אם אתה רוצה
- צריך לתת לאותו כאב ישן ביטוי ולעבד אותו ולהכיר בו עד שהוא מובן לנו מה השתבש ומה קרה בדיוק מה כאב לנו בו ולמה ולבחון אותו מכמה שיותר בחינות עד אשר אנחנו מסיימים ובסוף אנו שמים אותו בצד וכבר לא מחטטים בפצעים שלנו האלה ומשלימים איתו הכאב הופך לצלקת ומגליד ואנחנו יכולים להמשיך הלאה עם חיינו ולא לתת לו להשפיע על חיינו כאן ועכשיו...
- לא יכולנו לומר זאת או לנסח זאת יותר טוב רוח אמיצה...
...........
- מדריכים רוחניים אני מרגיש שאני צריך לסיים את הכתב יד הזה ולא להמשיך לכתוב אותו
- איך שתחליט רוח אמיצה אולם האם יש סיבה לכך?
- אני לא יושן טוב מאז שהתחלתי לכתוב את החיבור הזה אני סובל מהתקפי אסתמה ושיעול וקוצר נשימה בלילות ומשינה שיטחית ולא עמוקה אני מרגיש שהריאות שלי בקושי יכולות להמשיך ולתפקד עם ארבעת הקופסאות ביום שאני מעשן וכול הבקבוקי קולה שאני שותה ביום כול הקיץ הכול הזה בסדר ולא סבלתי מאסתמה בלילות או בימים אבל עכשיו זה עונת מעבר ומזג האוויר מתאים למחלות ריאה ונשימה ואני מעשן יותר מדי ומפחד מחנק בשינה או שהריאות יפסיקו לתפקד באמצע השינה וזה מונע ממני להצליח לישון טוב אז או שאני יושן על בכורסא ואז לא ישן טוב או שאני יושן במיטה וגם לא יושן טוב וגם כשאני מצליח לישון אני סובל מחלומות רעים או משינה שיטחית כאילו לא עמוקה - לומר לכם את האמת אני מפחד שאם זה ימשך כך אני אתמוטט לתוך התקף ואאבד את השפיות שלי ואתאשפז או שהריאות שלי יפסיקו לתפקד ויקרסו ואני אמות או אגיע למיון ואישפוז במחלקת לב ריאה ואהיה מונשם או עם בלון חמצן - אמרתי לכם מה שהיה לי לומר לכם ודיברנו וניסיתם לעזור לו קצת ואני מודה לכם אולם אני אינני מתקשר מקצועי אני רק חולה נפש שעיסוק בתיקשור עולה לו בבריאות פעם אמרו לי "לחולי נפש אסור לעסוק בניסתר" כי זה סימן שהם משתגעים או סימן רע למשהו רע שהולך לקרות להם - אני לא יכול לתקשר איתכם באופן כול כך אינטרנסיבי מדריכים רוחניים אני ניסיתי וניכשלתי או לא יודע וכעת עליי להפסיק בטרם יקרה לי משהו רע אני חייב לטפל בעצמי ולדאוג לבריאות שלי ולחיים שלי ולשגרה שלי ולא יכול לשבת כול יום ולהעלות על הכתב את השיחות שלנו אני צריך לדאוג למשאף וונטולין שיהיה לי ושלא אגזים עם העישון והצריכת משקאות עם קפאין ואני צריך לדאוג שאוכל לישון טוב בלילות ואני רק יכול לקוות שהרופאה הפסיכיאטרית תוכל לעזור לי אין לי זמן בשביל לדבר או לתקשר איתכם ולשמוע מסרים וכוליי יש לי דברים חשובים יותר לעשות עליי לתפקד ולדאוג לעצמי ולחיי ולבריאותי אני לא יכול עכשיו לשבת ימים שלמים מהבוקר עד לערב ולתקשר איתכם ולעלות על כתב את השיחות בינינו אני צריך לדאוג לחיי ולבריאותי ולשפיותי ושהכול יהיה בסדר איתי... אני מצטער...
- זה בסדר גמור אל תצטער רוח אמיצה במשך שבוע אנחנו תיקשרנו איתך ואולי זה מספיק - עשית צעד אמיץ ואולי כשתהיה מוכן לכך שוב תעשה צעד נוסף - אנחנו מבינים לגמרי את החששות שלך ואת הדאגות שלך ומסכימים לחלוטין שעכשיו זה לא הזמן להתעסק בשיחות תיקשור ומסרים רוחניים - עכשיו זה הזמן לדאוג לחיים ולחומר לא לרוח ולנשמה - אחרי שתרגיש ותישן יותר טוב ותחזור אל בריאותך תוכל אם תרצה בכך להמשיך לתקשר איתנו אם זה יתאים לך רוח אמיצה... אנחנו רק נסיים לומר את המנטרות שלנו ושלך רוח אמיצה: אנחנו המדריכים הרוחניים שלך אנחנו שומרים ומגינים עלייך ומדריכים אותך כמיטב יכולתנו - אנחנו אוהבים אותך ומקבלים אותך בדיור כפי שאתה עם הטוב והרע שבך - אנחנו לעולם איננו שופטים או מאשימים או בוחנים אותך - אתה הוא ילדו הנצחי והאהוב של האלוהים והאהבה תמיד אוהבת אותך... אלה הם המנטרות שלנו ושלך רוח אמיצה אנו מאמינים בך ואוהבים אותך וכאן נסיים את השיחות בינינו עד לפעם הבאה שתוכל ותירצה לפנות אלינו... היה שלום רוח אמיצה! היה שלום עד לפעם הבאה!...
סוף.