💾 Archived View for ron77.pollux.casa › gemlog › 2023-06-23_end_of_humanity.gmi captured on 2023-07-22 at 16:21:35. Gemini links have been rewritten to link to archived content

View Raw

More Information

⬅️ Previous capture (2023-07-10)

-=-=-=-=-=-=-

;.cסוף1

;.l1,6,60,66,1,0,12,72,192,2,17,42,127,12,1,

סוף האנושות

מאמר קצר מאת:

אהרון וייסקלינגר

-----------------

1. עולם ההבלים

ישנה רק אנחת רווחה - אתה חי רק פעם אחת ואז אתה כך או אחרת מת וגומר עם זה אתה פטור מהעולם המגעיל והחולה הזה - ביי ביי המשחק החברתי רקוב של קבוצות קהילות יחסים בין אישיים מדינות ביורוקרטיות חברות ותאגידים כלכליים אידיאולוגיות יחסי כוחות של משחק סכום אפס של משחק כיסאות אינפנטילי מנהיגים ודיקטטורים מושחתים עם שיגעון גדלות ורגשי נחיתות של ילדים בני 10 שיוצאים למלחמות כדי שכולם יחשבו שיש להם זין גדול יותר מדענים ו"מומחים" שמסתכלים על בני אדם כאל קופי מעבדה רופאים עם לב של אבן פסיכיאטרים שחולמים על לאשפז את כול היקום תאגידים בין לאומיים שמכרו את נשמתם לשטן תרבות של מסוממים ונרקומנים וכלכלה של רדיפה עד מוות אחרי האושר תוך כדי רמיסת האחר והשונה טכנולוגיה משעבדת שכבר הפסיקה לשרת את האדם והורסת את העולם מלחמות של ארגוני טרור רצחניים של פסיכופטים וסאדיסטים דתות של טמטום ורשעות דעות קדומות ופרימיטיביות מעידן האבן -

70 או 80 שנה חי בממוצע אדם בעולם המערבי ומתוך כול סך שנותיו הוא בוחר לברוח מהאמת ומתנחם באשליות בורח להתמכרויות או לשעבוד לאידיאלים וערכים שלימדו אותו - משפחה השכלה עבודה פרנסה ילדים קריירה כסף יופי או מה שלא יהיה - חיים שלמים וכול כך מעט אמת וכול כך הרבה הבל ושקרים -

תרבות ואומנות דת לאומיות פטריוטיזם קדמה טכנולוגיה מדע - כול אלה הם הבלים שבורחים אליהם שוב ושוב - האמת היא נעדרת פה היא קיימת על דרך השלילה ולא החיוב - ונשאלת השאלה - "מה חשוב?"

---------------

2. מה חשוב? (אהבה)

כשאבא שלך בא לבקר אותך אחרי שלא ראה אותך הרבה זמן ורואה שאתה במצוקה ומוטרד והוא לא יודע איך לעזור ובכול זאת רוצה לנחם אותך איכשהו ולכן בטרם יעזוב הוא אוחז בראשך בעדינות בשני ידיו הקשישות ומתכופף ומנשק אותך על ראשך ואומר לך מילים עדינות וטובות ומנחמות - ואתה חש באהבה שלו כלפיך אהבה של אדם זקן שכול חייו דאג לך ועזר לך מבלי לבקש מאומה אלא רק לדעת ולשמוע שאתה בסדר - אהבה של אדם שאתה חרד לראות אותו הולך ומזקן לך עם השנים יודע כי לא נותר עוד זמן רב בשבילכם להיות ביחד - אדם שאתה רואה כיצד מאדם חזק וחד הופך להיות צל של עצמו שניזקק לתמיכה שלך ואתה מפחד עליו ומתפלל לאלוהים שישמור לך עליו אבל יודע כי יבוא היום ולא יהיה פה יותר וישאיר אותך לבדך - ואתה ניזכר בו כפי שראית אותו כשהיית ילד - האדם הכי חכם וחזק בעולם שמחזיק את כול המשפחה על כתפיו ודואג לכולם לך ולכול בני המשפחה - ברגע זה אתה חש מה חשוב באמת - א-ה-ב-ה!!! אהבה! - אהבה של אם ואב לילדיהם אהבה של ילד להוריו ולמשפחתו אהבה של גבר לאישה ואישה לגבר אהבה של אדם לחברו ואישה לחברתה - אהבה אשר תמיד איננה שלמה או מושלמת אהבה שבורה ולא סקסית אהבה עייפה וקרה אבל - אהבה!

אהבה אשר איננה דורשת כמעט דבר לעצמה אהבה שאינה אנוכית שאינה תלויה בדבר כמעט - ישנה כול כך מעט אהבה כזו בעולם וכול כך מעט אנשים שיש להם כזו אהבה או שידעו כזו אהבה - אולם גם אהבה רעה טובה על פני שנאה או העדר אהבה... ומי שלא ידע אהבה בימי חייו חי את כול חייו לשווא...

----------------

3. עושר

כסף איננו יכול לקנות אהבה אמיתית גם לא אושר אמיתי כסף הוא כמו סם ממכר אושר או עונג חולף ועובר - כן כסף יכול לקנות נוחות או חיים נוחים אבל לא אושר ולא אהבה לא חברי אמת ולא שלווה - "מרבה רכוש מרבה דאגה" ככול שיש יותר כסף רכוש ועושר כך יש יותר דאגות סיכונים ופחדים... כסף רכוש ועושר חומרי הוא ההתמכרות הראשונה בהיסטוריה הוא מחלה שהורסת את העולם ואת החברה - תאוות הבצע או הפחד לאבד את מה שיש לך וליפול לעוני או לפשיטת רגל גורמת לך לפשיטת רגל מוסרית וחברתית - אתה תעשה הכול רק כדי להוסיף ולשמור על הכסף שלך אתה תהיה מוכן להקריב הכול כמעט את העולם כולו תמכור אפילו את נשמתך בשביל חיי הנוחות שלך והביטחון הכלכלי שלך וככול שאתה עשיר יותר ככה אתה פחות יודע אושר אמיתי - כול אלה שזכו בלוטו איבדו את עולמם ואת חייהם - כסף הוא כוח וכוח משחית את המידות - חיי הנוחות מנוונים את הגוף והנפש והרוח אדם עשיר הוא אדם מנוון כמו נרקומן של כסף ומטבע הדברים לא משנה כמה יש לך אתה תמיד תהיה חייב יותר ויותר עוד ועוד עד שתיפול...

---------------

4. חוכמה

"מרבה דעת מרבה מכאוב" ככול שאתה יודע יותר ככה יש יותר לדעת עד שאתה לא יודע כלום וכול מה שאתה יודע בטל בשישים - יש כאלה שרוצים לדעת יותר או אפילו הכול למרות שאינם אמורים לדעת הכול וככול שהם יודעים יותר ככה הם משתעבדים לשכל שלהם לאינטלקט שלהם לאגו שלהם והשכל הוא הרי משרת נפלא אך אדון איום וככול שהם יודעים יותר ככה משתלט עליהם השכל ומשעבד את ליבם ואוטם אותו - החיים הופכים להיות לשעשועון ידע מעין "מקבילית המוחות" פרטית ואילו הם עצמם הופכים בעיני עצמם למעין נביאים או פילוסופים - אתה לא יכול או אמור לחיות על פי השכל בלבד ולהתעלם מלבך... להיות מאוהב בדעת ובחוכמה משמעו לחיות לפי "אני חושב משמע אני קיים" ולא "אני מרגיש משמע אני קיים" ויש אפילו שירחיקו לכת ויכריזו הכרזות כגון "אלוהים מת" או "הדת היא אופיום להמונים" או "מוצא האדם מן הקוף" וכוליי - האמת היא שלרדוף אחר חוכמה ודעת זה היבריס איום שהנמסיס שלו היא להגיע לזקנה ואז להבין כי כול החכמולוגיה הזו לא תרמה כלום אלא רק קלקלה את האנשים התמימים ובסופו של דבר מול שערי המוות היא חסרת אונים והייתה לא פחות מאשר אוננות מנטלית של אגו מנופח ובינינו מי אוהב באמת חכמולוג? בבית הספר תוכל להוציא ציונים טובים ולקבל מלגת לימודים והשכלה ומקצוע ופרנסה אבל כול זה לא ימנע ממך ללכת בדרך כול בשר כאחד האדם ובסוף גם האנאלפבית וגם הפרופסור מתים ונקברים כשאר בני תמותה...

------------------

5. כוח

"כוח משחית וכוח מוחלט משחית באופן מוחלט" יש המכורים לכוח אלה בדרך כלל פסיכופטים וסאדיסטים ומושחתים ומומחים למניפולציה ולדמגוגיה שגדלו עם רגשי נחיתות ורוצים לפצות את עצמם על שלא אהבו אותם ולכן על כולם לפחד מהם או להיות תלויים בהם וברצונם הטוב - כמו טפילים הם רוצים ושואפים לכוח - כוח כלכלי ופוליטי על ידי השתלטות על מוקדי הכוח בחברה הם אוהבים את החיים הטובים בעוד הם שולחים אחרים למות בייסורים ולהילחם עבורם כי אחרי הכול "המדינה היא אני" "העולם שייך לנו (לי)" הפסיכולוגיה שלהם היא פשוטה רק הם קיימים וחשובים בעולמם כול היתר הם כלים להשגת מטרתם האישית והאנוכית הם אלופים בלהסתיר את אנוכיותם ומעמידים פנים כאילו הם פועלים בשם הפטריוטיזם או האמונה או האל העליון והמוחלט כלומר תמיד יסתירו את האגו העצום שלהם מאחורי ערך או עיקרון עליון ונעלה הם כביכול רק "משרתים צנועים" של מטרה נעלה ועליונה ולמעשה האמת היא שהמטרה הנעלה והעליונה היא זו שמשרתת אותם עד שלמעשה הם הופכים לאותה מטרה עליונה ונעלה והם משאירים בדרך כלל אחרי לכתם אדמה חרוכה וממלכה ועם שבורים והרוסים - המכורים לכוח הם חלאות המין האנושי ועד שלא יגמלו מהתמכרותם אין לא להם ולא לעולם תקנה...

--------------------

6. אומנות

"צריך לסבול על מנת להיות יפה" אמנות היא כמו תבלין נדיר היא מוסיפה טעם לחיים ומביאה מעט הקלה ומרגוע ללב דואב בתוך עולם חולה ומקולקל זה - אולם על מנת ליצור יופי צריך לדעת מכאוב ואומללות - למעשה ככול שדבר האמנות יפה יותר ככה אומלל וסובל יותר הוא האמן - אי אפשר ליצור אמנות מבלי לסבול אנשים שאינם סובלים או שלא ידעו סבל בחייהם אינם יוצרים אמנות בדרך כלל... אמנות ויופי קשורים קשר הדוק ליופי הטבע למעשה אמנות היא חיקוי הטבע וזוהי כוחה הגדול... טבע העולם וטבע האדם... האמנות מזכירה לצרכניה את טבעם אנושי ומחברת אותם עם טבע העולם - אנשים הבזים לאמנות ולאמנים ומעדיפים בידור זול משולים לאדם שבז לארוחה ביתית מבושלת ומעדיף מזללות של ג'אנק פוד הוא ישמין ויחלה - מי שבז לאמנים ולאמנות בז לעצמו ולטבע כולו וחי בבערות חסרת תקנה...

-------------

7. קדמה טכנולוגית

טכנולוגיה - בינה מלאכותית - מחשבים - אינטרנט - רשתות חברתיות - טלפונים חכמים - אפליקציות וכוליי - - טוב או רע? זאת השאלה! ותלוי את מי שואלים! יש שמתגעגעים לעבר ויש שעורגים לעתיד... טכנולוגיה ומדיומים חדשים הם למעשה כמו פרי עץ הדעת - כול פריצת דרך טכנולוגית טומנת בתוכה טוב ורע ברכה וקללה - בני האדם הם אלה שישתמשו בה לכאן או לכאן אך בגדול אנחנו נשארנו אותו דבר לא משנה באיזה טכנולוגיה אנחנו משתמשים - עלינו ליזכור כי גם אם נשתמש בפאר הטכנולוגיה במדע והרפואה והתקשורת בעבודה או בפנאי אנחנו נישאר רק בני אדם בשר ודם עם חולשותינו וכוחנו עם בערותנו וחוכמתנו עם שנאותינו ואהבותינו ונישאר בני תמותה גם אם נשתמש בטכנולוגיה הכי חדישה ובמדע הכי חדיש - כי עם כול הכבוד למדע ולטכנולוגיה הם משנים אולי את עולמנו אך לא את אנושיותנו - הטכנולוגיה מוסיפה יכולות וכוח אך אלה צריכים לבוא עם אחריות וידע כיצד להשתמש בהם אחרת נשמיד את עצמנו ואת עולמנו ונזיק לדורות הבאים... הצד השלילי של קדמה טכנולוגית היא פיתוח האמונה של "כוחי ועוצם ידי" אז כן המדע והטכנולוגיה נתנו לאדם את היכולת להשמיד את עצמו ואת העולם אך נשאלת השאלה כיצד יכולים המדע והטכנולוגיה להציל את האדם מעצמו ולהציל את מה שנישאר מהעולם ומהטבע בטרם נכחד כולנו אם הקדמה היא רק כלי ליצירת עושר חומרי קפיטליסטי אז לא נוכל באמת להתקדם הרבה לפני שהאנושות תיכחד...

-------------------

8. אלוהים

אנו פונים אל אלוהים כאשר כלו כול הקיצים ברגעי אסון ומשבר אמיתיים אנו זועקים אליו לאלוהים כפי שאנו תופסים אותו ומבקשים את עזרתו - זהו טבע האדם - אלוהים בעיניי הוא כול מה שאי אפשר להסביר לא בדעת ולא בחוכמה ולא במדע ולא בפסיכולוגיה ולא ברפואה ולא בטכנולוגיה - אלוהים לדידי הוא המסתורין שאין לו תשובה הוא הצד הנסתר של הקיום והמצב האנושי - בימי קדם הדת תיווכה בין האדם לאלוהים וסיפקה תשובות למסתורי החיים והעולם - כיום אלוהים כבר איננו צריך להסתתר מאחורי דתות.

כול עוד הכול כשורה בעולמנו אני איננו מרגישים צורך לפנות/לזעוק לאלוהים אולם כשהכול מתמוטט מתחת רגלינו וכול שאר הדברים שאנו סומכים עליהם מכזיבים אותנו והם משענת קנה רצוץ אז נימצא בליבנו את הצורך להישען על "זה אשר אין לו שם" הלא הוא אלוהים...

מיהו או מהו אלוהים? נדמה שלכול אדם יש את האלוהים כפי שהוא תופס אותו כפי שהוא מתחבר אליו - אני מדבר פה על אלוהים כאל אלוהים אישי ועל האמונה בו כאמונה פרטית אישית שלנו בו כפי שהיא מתבטאת בנפשנו ובעולמנו לא על אמונה ציבורית או על דת כזו או אחרת - אינך צריך להיות רב או כומר או קאדר על מנת להאמין באלוהים או לדבר עליו עם אדם אחר יקר לליבך - אומנם יש משהו קסום ומנחם באמונה של קבוצה או עדה או ציבור שלם יש משהו מחבר בין בני האדם כשחגים ומנהגים נעשים ונחגגים בצוותא בחוג בקהילה או המשפחה ואנו יכולים להרגיש כי אכן "כולנו ילדי האלוהים" ��ולם הצד השלילי לכול זה הוא מלחמות הדת הנצחיות והרצחניות וכן הרדיפה האינסופית אחר "הכופרים" או ה"אפיקורסים" או "החוטאים" כאילו שאלוהים איננו יכול לסבול או לסלוח על חטאים של בני תמותה

אני מאמין שפני האלוהים הם אישיים וייחודיים לכול אדם ואדם ושהגאולה היא אישית ולא כללית - כול אדם ניגאל בסוף דרכו לאחר מותו כשהוא חוזר אל האהבה אשר היא טבעו של האלוהים ומתאחד עם אותה אהבה וכול מעשיו נמחלים - הגאולה היא אישית ונעשית לאחר המוות ולברי המזל ויחידי הסגולה הגאולה היא בחייהם.

זה לא שאלוהים זקוק לנו אלא אנו זקוקים לאלוהים וכשאנו שוכחים זאת אז אנחנו בצרות... ישנם הרבה סיבות לשנוא את הדתות ואת האמונה העיוורת או התמימה את הצביעות והחטאים של "צדיקים בעיניי עצמם" את מעשי הזוועה של מנהיגים דתיים אשר מכרו את נשמתם עבור "כיסא כבוד וכסף" יש הרבה סיבות לשנוא ולתעב דת ואנשים דתיים אשר במעשיהם ובדבריהם משניאים את האמונה באלוהים - אולם האמונה האישית והפרטית שלנו באל היא זכותנו ואל לנו לתת לאף בן בליעל לקחת לנו אותה מאיתנו עלינו ליזכור שאלוהים היא גם שלנו לא רק של "גדולי הדור והאדמו"רים" או של רבנים וצדיקים ועושי נפלאות ורואים בנסתר או מקובלים...

כיצד נוכל להגדיר את אותו אלוהים? לכך כול אדם תהיה לו תשובה משלו אולם בעיניי אלוהים הוא אותו "משהו" אשר תמיד קיים ותמיד אוהב אותנו גם כשאין מי שיאהב אותנו בעולם הזה - אפילו לא אנחנו ואשר סולח לנו גם כשאפילו אנו איננו יכולים לסלוח לעצמנו - אם כך אלוהים בשבילי הוא חמלה אהבה אינסופית ונצחית - כפי שאבא ואימא אוהבים את ילדיהם אשר הביאו לעולם כך אלוהים אוהב אותנו על כי ברא את נשמתינו ונתן לנו רוח חיים באפינו ואשר ברא אותנו בצלם אלוהים אותו צלם אשר אנשים רעים בעולם הזה ינסו לשבור ולטשטש מאיתנו לקרוע מעלינו בכאב ובמעשי רשעות אולם אלוהים יזכור אותנו ואת טיבענו האמיתי לנצח והוא זה אשר יאסוף אותנו רצוצים לאחר המוות ויחבק ויאסוף וינצור לליבו אותנו ויזכיר לנו כי בצלם נולדנו ונבראנו כול אחד ואחת מאיתנו...

כשלא נותר לנו תקווה או אמונה בשומדבר נותר לנו רק אלוהים לפנות אליו כשכול שאר הדברים הכזיבו אותנו אנו נשארים ריקים מאשליות ופוגשים את עצמנו כפי שאנו באמת ושם מחכה האלוהים האישי שלנו - מעבר להבלי העולם הזה וחטאי הבשר מעבר להתמכרויות ולאלילי שווא שם הוא מחכה לנו כאהוב אשר תמיד יאהב ויחמול עלינו... לא משנה איזה חטאים או מעשים רעים עשינו...

--------------------

9. סוף העולם - סוף האנושות

האנושות מתקרבת לקיצה מתקרבת לנקודת האל חזור של האפוקליפסה - יותר מדי רוע טמטום רשעות ציניות ואובדן טוב אנושי ואנושיות בסיסית כמו גם משבר אקלים הולך ומחריף ומלחמות וטרור ושפיכות דמים ונסיגה מכול מה שאדם הגון אמור לנצור לליבו - לא נותר דבר מהגינות מטוב לב מדבקות באמת - העולם האנושי הפך להיות מגדל בבל או דור המבול - כבר אין לנו מושג מהי האמת איבדנו אותה ואנו מתקוטטים בינינו לבין עצמנו אין אחדות אלא רק פילוג ופיצול המנוצלים לרעה על ידי פאשיסטיים ומנהיגים פופוליסטים תאבי כוח אין שום קרן אור המערכת של הכרעה באמצעות בחירות דמוקרטיות איבדה את אמון רבים מהציבור - אין אף גורם הפועל לטובת הכלל כולם פועלים לטובתם האישית או האינטרס הצר שלהם ואף אחד לא חושב על הטווח הארוך לכולם מעניין רק הטווח הקצר - אין מילים אחרות לומר זאת - אנו צועדים לקראת כיליוננו או אסוננו - החיים כפי שהם כיום שנת 2023 לא ימשכו לנצח או לעד ואולי האנושות תוכל להמשיך לשרוד אולם עבור רבים שחיים כיום או שייוולדו בעתיד צפוי שלא יוכלו להמשיך לשרוד אל מול מבול האסונות שהולכים לפקוד אותנו - רעב עולמי מחסורים מלחמות טרור פשע ג'נוסיידים אסונות טבע משבר כלכלי עולמי מיתון עולמי מחלות מגפות וכוליי וכוליי...

באשר לאנושות אולי נוכל להמשיך לשרוד ולסחוב הלאה אולם המחיר שנצטרך לשלם עבור שרידותנו יהיה שינוי מקצה לקצה של דרכי חיינו ומציאות חיינו - כבר לא נחייה בשפע ובחופש זכויותינו יקוצצו וחובותינו יורחבו לא נוכל יותר לבזבז משאבים כה רבים על גחמות נצטרך לכלכל את מעשינו ולחיות בצניעות יותר נצטרך לשקם את ערכינו ולעשות בדק בית רציני ולתקן את דרכנו - יותר מדי זמן בוזבז על חטאים ומלחמות ושחיתויות על מעשים אנוכיים ועל אכזריות כלפי השונה והאחר - יהיה עלינו לחבור מחדש אל האנושיות שבנו ולשים את מבטחנו בדרכים הישנות והטובות אשר הוכיחו את עצמם בעבר לא נוכל יותר ללכת שולל אחרי אנשי מדון וכוח שמבטיחים "זבנג וגמרנו" או אחרי תאבי כוח ושררה מושחתים המשתוקקים לכוח בלתי מוגבל ואינם יודעים או רוצים לפעול לטובת הכלל...

כיצד יראו החיים בעתיד בהנחה שהאנושות תשרוד? מה יישאר מהטבע ההולך ונכחד ומשתנה לנגד עינינו? מה יהיה על ילדינו ונכדינו ונינינו - על הדורות הבאים? מה ישאר מהרוח האנושית? מה יהיה מעולמנו? - התשובה היא כי אי אפשר לדעת הנבואה ניתנה לשוטים - אולם דבר אחד ברור הוא וזה כי פני הדברים הולכים להשתנות מקצה לקצה כי הם אינם יכולים להימשך עוד זמן רב כפי שהם...

-------------------

10. תקווה חדשה?

תהילים ל"ח

(א) מִזְמוֹר לְדָוִד לְהַזְכִּיר. (ב) יְהוָה אַל בְּקֶצְפְּךָ תוֹכִיחֵנִי וּבַחֲמָתְךָ תְיַסְּרֵנִי. (ג) כִּי חִצֶּיךָ נִחֲתוּ בִי וַתִּנְחַת עָלַי יָדֶךָ. (ד) אֵין מְתֹם בִּבְשָׂרִי מִפְּנֵי זַעְמֶךָ אֵין שָׁלוֹם בַּעֲצָמַי מִפְּנֵי חַטָּאתִי. (ה) כִּי עֲו‍ֹנֹתַי עָבְרוּ רֹאשִׁי כְּמַשָּׂא כָבֵד יִכְבְּדוּ מִמֶּנִּי. (ו) הִבְאִישׁוּ נָמַקּוּ חַבּוּרֹתָי מִפְּנֵי אִוַּלְתִּי. (ז) נַעֲוֵיתִי שַׁחֹתִי עַד מְאֹד כָּל הַיּוֹם קֹדֵר הִלָּכְתִּי. (ח) כִּי כְסָלַי מָלְאוּ נִקְלֶה וְאֵין מְתֹם בִּבְשָׂרִי. (ט) נְפוּגוֹתִי וְנִדְכֵּיתִי עַד מְאֹד שָׁאַגְתִּי מִנַּהֲמַת לִבִּי. (י) אֲ‍דֹנָי נֶגְדְּךָ כָל תַּאֲוָתִי וְאַנְחָתִי מִמְּךָ לֹא נִסְתָּרָה. (יא) לִבִּי סְחַרְחַר עֲזָבַנִי כֹחִי וְאוֹר עֵינַי גַּם הֵם אֵין אִתִּי. (יב) אֹהֲבַי וְרֵעַי מִנֶּגֶד נִגְעִי יַעֲמֹדוּ וּקְרוֹבַי מֵרָחֹק עָמָדוּ. (יג) וַיְנַקְשׁוּ מְבַקְשֵׁי נַפְשִׁי וְדֹרְשֵׁי רָעָתִי דִּבְּרוּ הַוּוֹת וּמִרְמוֹת כָּל הַיּוֹם יֶהְגּוּ. (יד) וַאֲנִי כְחֵרֵשׁ לֹא אֶשְׁמָע וּכְאִלֵּם לֹא יִפְתַּח פִּיו. (טו) וָאֱהִי כְּאִישׁ אֲשֶׁר לֹא שֹׁמֵעַ וְאֵין בְּפִיו תּוֹכָחוֹת. (טז) כִּי לְךָ יְהוָה הוֹחָלְתִּי אַתָּה תַעֲנֶה אֲדֹנָי אֱלֹהָי. (יז) כִּי אָמַרְתִּי פֶּן יִשְׂמְחוּ לִי בְּמוֹט רַגְלִי עָלַי הִגְדִּילוּ. (יח) כִּי אֲנִי לְצֶלַע נָכוֹן וּמַכְאוֹבִי נֶגְדִּי תָמִיד. (יט) כִּי עֲו‍ֹנִי אַגִּיד אֶדְאַג מֵחַטָּאתִי. (כ) וְאֹיְבַי חַיִּים עָצֵמוּ וְרַבּוּ שֹׂנְאַי שָׁקֶר. (כא) וּמְשַׁלְּמֵי רָעָה תַּחַת טוֹבָה יִשְׂטְנוּנִי תַּחַת רדופי (רָדְפִי) טוֹב. (כב) אַל תַּעַזְבֵנִי יְהוָה אֱלֹהַי אַל תִּרְחַק מִמֶּנִּי. (כג) חוּשָׁה לְעֶזְרָתִי אֲדֹנָי תְּשׁוּעָתִי.

תהילים פ"ה

(א) לַמְנַצֵּחַ לִבְנֵי קֹרַח מִזְמוֹר. (ב) רָצִיתָ יְהוָה אַרְצֶךָ שַׁבְתָּ שבות [שְׁבִית] יַעֲקֹב. (ג) נָשָׂאתָ עֲו‍ֹן עַמֶּךָ כִּסִּיתָ כָל חַטָּאתָם סֶלָה. (ד) אָסַפְתָּ כָל עֶבְרָתֶךָ הֱשִׁיבוֹתָ מֵחֲרוֹן אַפֶּךָ. (ה) שׁוּבֵנוּ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵנוּ וְהָפֵר כַּעַסְךָ עִמָּנוּ. (ו) הַלְעוֹלָם תֶּאֱנַף בָּנוּ תִּמְשֹׁךְ אַפְּךָ לְדֹר וָדֹר. (ז) הֲלֹא אַתָּה תָּשׁוּב תְּחַיֵּנוּ וְעַמְּךָ יִשְׂמְחוּ בָךְ. (ח) הַרְאֵנוּ יְהוָה חַסְדֶּךָ וְיֶשְׁעֲךָ תִּתֶּן לָנוּ. (ט) אֶשְׁמְעָה מַה יְדַבֵּר הָאֵל יְהוָה כִּי יְדַבֵּר שָׁלוֹם אֶל עַמּוֹ וְאֶל חֲסִידָיו וְאַל יָשׁוּבוּ לְכִסְלָה. (י) אַךְ קָרוֹב לִירֵאָיו יִשְׁעוֹ לִשְׁכֹּן כָּבוֹד בְּאַרְצֵנוּ. (יא) חֶסֶד וֶאֱמֶת נִפְגָּשׁוּ צֶדֶק וְשָׁלוֹם נָשָׁקוּ. (יב) אֱמֶת מֵאֶרֶץ תִּצְמָח וְצֶדֶק מִשָּׁמַיִם נִשְׁקָף. (יג) גַּם יְהוָה יִתֵּן הַטּוֹב וְאַרְצֵנוּ תִּתֵּן יְבוּלָהּ. (יד) צֶדֶק לְפָנָיו יְהַלֵּךְ וְיָשֵׂם לְדֶרֶךְ פְּעָמָיו.

תהילים פ"ו

(א) תְּפִלָּה לְדָוִד הַטֵּה יְהוָה אָזְנְךָ עֲנֵנִי כִּי עָנִי וְאֶבְיוֹן אָנִי. (ב) שָׁמְרָה נַפְשִׁי כִּי חָסִיד אָנִי הוֹשַׁע עַבְדְּךָ אַתָּה אֱלֹהַי הַבּוֹטֵחַ אֵלֶיךָ. (ג) חָנֵּנִי אֲדֹנָי כִּי אֵלֶיךָ אֶקְרָא כָּל הַיּוֹם. (ד) שַׂמֵּחַ נֶפֶשׁ עַבְדֶּךָ כִּי אֵלֶיךָ אֲדֹנָי נַפְשִׁי אֶשָּׂא. (ה) כִּי אַתָּה אֲדֹנָי טוֹב וְסַלָּח וְרַב חֶסֶד לְכָל קֹרְאֶיךָ. (ו) הַאֲזִינָה יְהוָה תְּפִלָּתִי וְהַקְשִׁיבָה בְּקוֹל תַּחֲנוּנוֹתָי. (ז) בְּיוֹם צָרָתִי אֶקְרָאֶךָּ כִּי תַעֲנֵנִי. (ח) אֵין כָּמוֹךָ בָאֱלֹהִים אֲדֹנָי וְאֵין כְּמַעֲשֶׂיךָ. (ט) כָּל גּוֹיִם אֲשֶׁר עָשִׂיתָ יָבוֹאוּ וְיִשְׁתַּחֲווּ לְפָנֶיךָ אֲדֹנָי וִיכַבְּדוּ לִשְׁמֶךָ. (י) כִּי גָדוֹל אַתָּה וְעֹשֵׂה נִפְלָאוֹת אַתָּה אֱלֹהִים לְבַדֶּךָ. (יא) הוֹרֵנִי יְהוָה דַּרְכֶּךָ אֲהַלֵּךְ בַּאֲמִתֶּךָ יַחֵד לְבָבִי לְיִרְאָה שְׁמֶךָ. (יב) אוֹדְךָ אֲדֹנָי אֱלֹהַי בְּכָל לְבָבִי וַאֲכַבְּדָה שִׁמְךָ לְעוֹלָם. (יג) כִּי חַסְדְּךָ גָּדוֹל עָלָי וְהִצַּלְתָּ נַפְשִׁי מִשְּׁאוֹל תַּחְתִּיָּה. (יד) אֱלֹהִים זֵדִים קָמוּ עָלַי וַעֲדַת עָרִיצִים בִּקְשׁוּ נַפְשִׁי וְלֹא שָׂמוּךָ לְנֶגְדָּם. (טו) וְאַתָּה אֲדֹנָי אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת. (טז) פְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי תְּנָה עֻזְּךָ לְעַבְדֶּךָ וְהוֹשִׁיעָה לְבֶן אֲמָתֶךָ. (יז) עֲשֵׂה עִמִּי אוֹת לְטוֹבָה וְיִרְאוּ שֹׂנְאַי וְיֵבֹשׁוּ כִּי אַתָּה יְהוָה עֲזַרְתַּנִי וְנִחַמְתָּנִי.

תהילים ק"ב

(א) תְּפִלָּה לְעָנִי כִי יַעֲטֹף וְלִפְנֵי יְהוָה יִשְׁפֹּךְ שִׂיחוֹ. (ב) יְהוָה שִׁמְעָה תְפִלָּתִי וְשַׁוְעָתִי אֵלֶיךָ תָבוֹא.(ג) אַל תַּסְתֵּר פָּנֶיךָ מִמֶּנִּי בְּיוֹם צַר לִי הַטֵּה אֵלַי אָזְנֶךָ בְּיוֹם אֶקְרָא מַהֵר עֲנֵנִי. (ד) כִּי כָלוּ בְעָשָׁן יָמָי וְעַצְמוֹתַי כְּמוֹ קֵד נִחָרוּ. (ה) הוּכָּה כָעֵשֶׂב וַיִּבַשׁ לִבִּי כִּי שָׁכַחְתִּי מֵאֲכֹל לַחְמִי. (ו) מִקּוֹל אַנְחָתִי דָּבְקָה עַצְמִי לִבְשָׂרִי. (ז) דָּמִיתִי לִקְאַת מִדְבָּר הָיִיתִי כְּכוֹס חֳרָבוֹת. (ח) שָׁקַדְתִּי וָאֶהְיֶה כְּצִפּוֹר בּוֹדֵד עַל גָּג. (ט) כָּל הַיּוֹם חֵרְפוּנִי אוֹיְבָי מְהוֹלָלַי בִּי נִשְׁבָּעוּ. (י) כִּי אֵפֶר כַּלֶּחֶם אָכָלְתִּי וְשִׁקֻּוַי בִּבְכִי מָסָכְתִּי. (יא) מִפְּנֵי זַעַמְךָ וְקִצְפֶּךָ כִּי נְשָׂאתַנִי וַתַּשְׁלִיכֵנִי. (יב) יָמַי כְּצֵל נָטוּי וַאֲנִי כָּעֵשֶׂב אִיבָשׁ. (יג) וְאַתָּה יְהוָה לְעוֹלָם תֵּשֵׁב וְזִכְרְךָ לְדֹר וָדֹר. (יד) אַתָּה תָקוּם תְּרַחֵם צִיּוֹן כִּי עֵת לְחֶנְנָהּ כִּי בָא מוֹעֵד. (טו) כִּי רָצוּ עֲבָדֶיךָ אֶת אֲבָנֶיהָ וְאֶת עֲפָרָהּ יְחֹנֵנוּ. (טז) וְיִירְאוּ גוֹיִם אֶת שֵׁם יְהוָה וְכָל מַלְכֵי הָאָרֶץ אֶת כְּבוֹדֶךָ. (יז) כִּי בָנָה יְהוָה צִיּוֹן נִרְאָה בִּכְבוֹדוֹ. (יח) פָּנָה אֶל תְּפִלַּת הָעַרְעָר וְלֹא בָזָה אֶת תְּפִלָּתָם. (יט) תִּכָּתֶב זֹאת לְדוֹר אַחֲרוֹן וְעַם נִבְרָא יְהַלֶּל יָהּ. (כ) כִּי הִשְׁקִיף מִמְּרוֹם קָדְשׁוֹ יְהוָה מִשָּׁמַיִם אֶל אֶרֶץ הִבִּיט. (כא) לִשְׁמֹעַ אֶנְקַת אָסִיר לְפַתֵּחַ בְּנֵי תְמוּתָה. (כב) לְסַפֵּר בְּצִיּוֹן שֵׁם יְהוָה וּתְהִלָּתוֹ בִּירוּשָׁלָ‍ִם. (כג) בְּהִקָּבֵץ עַמִּים יַחְדָּו וּמַמְלָכוֹת לַעֲבֹד אֶת יְהוָה. (כד) עִנָּה בַדֶּרֶךְ כחו [כֹּחִי] קִצַּר יָמָי. (כה) אֹמַר אֵלִי אַל תַּעֲלֵנִי בַּחֲצִי יָמָי בְּדוֹר דּוֹרִים שְׁנוֹתֶיךָ. (כו) לְפָנִים הָאָרֶץ יָסַדְתָּ וּמַעֲשֵׂה יָדֶיךָ שָׁמָיִם. (כז) הֵמָּה יֹאבֵדוּ וְאַתָּה תַעֲמֹד וְכֻלָּם כַּבֶּגֶד יִבְלוּ כַּלְּבוּשׁ תַּחֲלִיפֵם וְיַחֲלֹפוּ. (כח) וְאַתָּה הוּא וּשְׁנוֹתֶיךָ לֹא יִתָּמּוּ. (כט) בְּנֵי עֲבָדֶיךָ יִשְׁכּוֹנוּ וְזַרְעָם לְפָנֶיךָ יִכּוֹן.

סוף.