💾 Archived View for ron77.pollux.casa › gemlog › 2022-10-07_loneliness.gmi captured on 2023-07-22 at 16:13:55. Gemini links have been rewritten to link to archived content
⬅️ Previous capture (2023-01-29)
-=-=-=-=-=-=-
הבדידות היא כקללה המזינה את עצמה. ככול שאתה בודד יותר ככה יותר קשה לשבור את מעגל הבדידות ולמצוא מישהו שבאמת יהיה לו אכפת או שיאהב אותנו מספיק כדי להיות עימנו בקשר. העולם איננו מרחם על הבודדים והזמן איננו מחכה להם. החיים ממשיכים להם הלאה ואנשים טרודים בעצמם ובעולמם מכדי להקדיש לבודדים מזמנם. והחברה תמיד עושה מעין סינון או חלוקה בין חבריה (כך בכול חברה ובכול קבוצה) ומבודדת את אלו אשר אינם אשר אינם מועילים לה או ניתפסים בעיניה כפגומים או "רעים" או סוטים מהמקובל בה…
זה יהיה תמים לחשוב כי בין אלה הבודדים והמנודים מהחברה תהיה מעין "אחוות דחויים" או "אחוות בודדים" כאילו אם נדחו או ניפסלו על ידי החברה ימצאו נחמה ביניהם וישמשו כחברה זה לזה ויהיו תחליף לחברה בריאה לידידות אהבה ועזרה הדדית – למעשה ההפך הוא הנכון – האמת היא שיש מעט מאוד "אחווה" או "ערבות הדדית" בין הבודדים והנידחים של החברה למעשה לרוב המציאות היא שהם דורכים ומאמללים זה את זה "דופקים זה את זה" רומסים זה את זה ומוציאים זה על זה את מרירותם וכעסם על בדידותם ונידויים מהחברה הרגילה למעשה הם מעוללים זה לזה שוב ושוב בדיוק מה שהחברה עוללה להם הם מנדים ומאמללים שוב אחד את השני במקום לעזור אחד לשני ובכך מצדיקים את החברה שנידתה אותם ובודדה אותם הם פוסלים זה את זה ושופטים זה את זה כיחידים בדיוק על אותם פגמים שבגללם החברה דחתה ובודדה אותם – הם למעשה אוטמים את ליבם זה כלפי זה הופכים להיות נוקשים קשוחים ושופטים זה את זה בחומרה ופוסלים זה את זה ובזים זה לזה בדיוק כמו שעשתה להם החברה הרגילה…
האמת היא שיש מעט מאוד "חמלה" או "אהבה" בין מנודים ובודדים מהחברה הרגילה – האמת היא שבפועל המנודים נישארים בבדידותם ללא אף אחד כמעט – בדידות חרם נידוי ומוות חברתי כגזירת גורל… כול אחד ואחת מסתדרים כמיטב יכולתם עם מה שיש להם או אין להם וחיים בבדידותם הממארת...
לדוגמא אביא פה את "עמותת אנוש" עמותה שחרטה על דגלה את נושא שיקום ניפגעי הנפש ומלחמה בסטיגמה כנגד מחלות נפש… אני בזבזתי 15 שנה מחיי בתוך מסגרות הדיור והתעסוקה של אותה עמותה וסבלתי משותפים קשים ומרים כמוות אנשים אלימים ורעים – הדיורים המוגנים של העמותה היו למעשה כמו בתי כלא קטנים בדירות בתוך ה"קהילה" או כמו מחלקות פסיכיאטריות קטנות מחוץ לבתי החולים אבל נישארתי שנים על גבי שנים עי אמרתי לעצמי כי "אין לי מקום אחר" או כי "לפחות אני לא חי לבד" אולם בסופו של דבר "אנוש" זרקה אותי לכול הרוחות וסילקה אותי מהדיורים המוגנים שלה – הסיבה הייתה שהעמותה החליטה שהיא איננה מאפשרת לדיירים אצלה לעשן יותר בתוך המסגרות שהיא מנהלת – שזה שיא הטמטום הרוע והאטימות כי מרבית ניפגעי הנפש בין אם זה נעים או לא נעים להודות בכך הם מעשנים בשרשרת ומכורים חסרי תקנה לקפאין וניקוטין – ככה נלחמת העמותה בסטיגמה על ידי סילוק חולי נפש "לא ייצוגיים ולא פוטוגניים" שמזיקים לתדמית ה"נקייה" של מחלות נפש כמחלות כרוניות רגילות לכול דבר והעדפה לחולי נפש "פוטוגניים וייצוגיים" רצוי גם יצרנים שיוציאו את הנשמה שלהם במפעלים ומועדונים התעסוקתיים העלובים של העמותה תמורת שכר עלוב בעבודות חרושתיות שהורגות את הנשמה… בקיצור כלל לא אכפת מהם ומרצונם ומכבודם העמותה רוצה אותם כעבדים צייתניים פוטוגניים ויצוגיים...
עמותת אנוש היא עמותה רקובה ומושחתת שכבר זנחה את ניפגעי הנפש האמיתיים ולא סופרת אותם אלא סופרת כסף מהמדינה ותרומות בשמם של ניפגעי הנפש שכלל לא אכפת לה מהם ואין לה כול כוונה לתת להם פתרונות אמיתיים וגם לא לב או חמלה או אכפתיות – העמותה הזו מתנהלת כמו עמותה לסידור ג’ובים ומשכורות לעובדות סוציאליות ולפקידונים במטרה להיפטר מהמטרד הזה שניקרא "חולי הנפש בישראל"…
טים מניו זילנד מישהו שהכרתי בצאטים של תמיכה של בריאות הנפש באינטרנט ויצא לי קצת להתיידד עימו עד שגיליתי שהבנאדם מאמין בכול הסטיגמות של החברה כלפי חולי הנפש (כשם שכולנו מאמינים בהם) אבל טים בטוח "שלו זה לא יקרה" הוא יבריא הוא מיוחד! הוא יבריא ולא ישמע קולות יותר ולא יצטרך לקחת תרופות שהוא שונא כול החיים רק עוד שנה שנתיים שלוש אולי קצת יותר. ועמוק בליבו הוא בז ושונא חולי נפש "לעזאזל למה כול הסכיזופנים ניראים כמו חרא?!” הוא כתב לי כאילו שהוא ניראה מיליון דולר – הוא בן 37 כבר והוא חי עם משפחתו ולוקח תרופות כי מכריחים אותו בצו שופט כי טים המתוק הוא "משוגע קרימינלי לא שפוי" שמהווה סכנה לעצמו ולסובבים אותו ואינו רוצה או מסוגל לקחת תרופות וטיפול כמו שצריך ושאילולא הוריו היו מסכימים לקבל אותו ולהשגיח עליו שיקח טיפול ולקחת עליו אחריות ולדאוג שיחזיר את החובות שלו שצבר לגובה חובות הוא היה מוצא את עצמו הומלס ברחובות או בבית כלא פסיכיאטרי לכול חייו – אבל הוא חושב שהוא מיוחד! הוא יותר טוב מכ-ול המשוגעים החארות האלה הוא יבריא! כן טים מתוק שלי כדיברי יונה וולך המשוררת בשיר "קסיוס" – "קסיוס מחמדי – אתה תשמע עורבים עד סוף חייך"…
בדידות נידוי וחרם חברתי (ומוות חברתי) הם גזירת גורל – אין שום ריפוי או שיקום לזה וגם אין שום "אחווה" בין המנודים מהחברה - בסופו של דבר כולם שונאים את כולם ורק מעמידים פנים… בדידות ומוות חברתי וחרם ונידוי הם גזירות גורל שאי אפשר לברוח מהם והם עוד מנגנונים של החברה לסלק את ה"בלתי רצויים" החוצה ממנה… ולא יעזרו כול המילים היפות והמשחקים – ביפן יש את תופעת ההיקיקומורי ובאמריקה ארץ החירות והחופש אם אתה נופל לצרה אף אחד לא יעזור לך אלא יש ציפייה שתיעלם לך לעד מבלי להטריד איש… בישראל ניפטרים ממך וזורקים אותך למוסדות מנוונים חסרי לב או לבתי הכלא ומבחינת כולם אתה כבר משול למת מהלך… זו דרכו של עולם מנוול וחסר לב...